Page 125 - זכרונות חדשים לאתר
P. 125
׳שיחות מני קדם׳ 123
אור כׂשלמה אל– ֹג ַבה שמים :שם ראה במעטה אור לבושו את–מחמדי
נפשו; אשר בקש ולא–מצא על–הארץ מתחת :ויקרא ויאמר הפעם אדע
כי–חי אני כי את–הנפשות אשר אהבתי מצאתי פה ומה לי עוד63.
הסיפור נפתח בתיאור דמותו של חוני .לצורך האקספוזיציה צירף יעבץ את
תמצית האגדה על הורדת הגשמים המופיעה בתלמוד הבבלי (תענית) לפני
סיפורנו ,ואף הוסיף כי שמו של חוני נועד לבטא את ִחנו בעיני האל .גם
בהמשך ,עם הצגת הסיבוך בעלילה ,מוצג חוני כגיבור מופתי 64.לא נמצאה
בנוסח זה עדות לצערו של חוני ,לצאתו לדרך בשל אותו הצער וגם לא אשמה
העלולה להתלוות לכפירה ולהוליכו ,כפי שפירש ארי אלון ,לדיכאון ולאבדון65.
במקום הצער שעוררו בו דברי הפסוק מספר לנו יעבץ כי חוני השתאה לשמע
שירת משוררי ההיכל ,ובמקום היציאה לדרך הוא מספר כי חוני ‘ירד אל–ביתו‘.
גם בהמשך הכניס יעבץ שינוי קטן לכאורה השופך אור חדש על הפגישה עם
הנוטע .חוני חובש לעצמו את האתון ורוכב לשדה אל הקוצרים .מן הסיפור עולה
כי הטבע שמייצג הנוטע אינו זר לחוני .חילופי הדברים עם הנוטע רוככו מעט
ובסופם מתיישב חוני תחת העץ ואוכל את פת הלחם ולצדה את הדבלה ,ואף
שואב מים להנאתו מן הנחל .האכילה אינה משמשת כאן אפיון דמות שלילי,
כפי שפירשו פרנקל ואלון 66,אלא עדות לקשר הבלתי אמצעי של חוני עם
אדמת הארץ ,שעל פי המסורת היהודית מייצגים אותה שבעת המינים 67.הפער
6 3יעבץ ,שיחות ,עמ‘ .77-73
64זאת למרות הביקורת העולה מדבריו של שמעון בן–שטח בתלמוד הבבלי אחרי נס הורדת
הגשמים ,על שחוני הטריח את אלוהים לשווא ולולא שמו היה ודאי נענש (ראו תענית כג
ע"א).
6 5אלון ,עלמא די ,עמ‘ קה-קט.
66שם ,עמ‘ קח; פרנקל ,סיפור האגדה ,עמ‘ .185
67בחלק מסיפורי האנתולוגיה חרג יעבץ מכללי המעשייה והרחיב את תיאורי המקום כדי
להדגיש את זיקתה הלאומית של האגדה לטבע בכלל ולטבע הארץ–ישראלי בפרט .למשל
בסיפור חולדה ובור (‘חלדי וברורית‘) יוצאת ִמלכה ,אשתו הראשונה של חלדי ,להגנת חיי
הכפר ,ואילו חלדי שוכח ,לא במקרה ,את שבועתו עם הגיעו לעיר .בדומה ,בסיפור ‘מיגון
לשמחה‘ ,קושרת בתו של ר‘ עקיבא את גורלה בגורלו של בחיר לבה באמצעות מנהג
הנטיעות‘ :לפנים בישראל בהולד בן לאיש ועלה אביהו אל–הר הלבנון ולקח משם ענף
עץ–ארז רך וטוב ונטע אתו בחצרו; וקרא–לו שם כשם בנו :ובהולד לאיש בת ועלה ולקח
שוכת תרזה רכה וענגה ושתלה בחצרו; וקרא–לה שם כשם בתו .וכאשר יגדל הבן ונשא
אשה ובאו הבחורים אשר רעו לחתן שלשת ימים לפני החתנה ולקחו מענפי הארז והתרזה
וקלעום יחד; לחפת כבוד ולסכת–צל לחתן ולכלה‘ (יעבץ ,שיחות ,עמ‘ .)87דוגמאות
