Page 128 - זכרונות חדשים לאתר
P. 128

‫‪ 126‬פרק חמישי‬

‫או אולי‪ ,‬כפי שהציע פיליפ יאנג‪ ,‬שעסק בסיפורו של ריפ ון וינקל‪ ,‬כטקס‬
‫מעבר‪ 70,‬שכן פרט לאלוזיה הקושרת בין השינה לסיפור הבריאה הוסיף יעבץ‬
‫לתיאור היקיצה אלוזיה לברכות השחר‪ ,‬המרמזת גם היא על סמיכות בין שינה‬
‫למוות ובין יקיצה לתחייה‪‘ :‬הסלע הלך הלוך ודק הלוך ודק עד אשר היה לבגד‬
‫והבגד היה להמון חוטים הלוך ודל עד כי–דל מאד; וימש ויסר ואיננו‪ :‬וחוני‬
‫העביר תנומה מעפעפיו; ויקם על–רגליו‪ .‘:‬הבגד שעטף אותו מתפורר ונושר‬
‫מגופו וחוני קם על רגליו בדומה לשלבים הראשונים בטקס מעבר‪ ,‬שבהם נפרד‬
‫אדם מסמלי זהותו הקודמים‪ .‬בתיווכן של האלוזיות ובדומה לטקס המעבר‬
‫מתפרשת היקיצה כאקט של תחייה אחרי מוות זמני או סמלי‪ ,‬המלווה (ולו‬
‫במרומז) בהשגחה אלוהית‪ .‬אולם תחייה זו איננה מבשרת על אחרית הימים‪,‬‬
‫להפך‪ ,‬מדובר בתחייה היסטורית‪ ,‬המציינת את תחילת חשבון הימים‪ .‬ריבונותו‬
‫של הזמן‪ ,‬האדיש לחיים ולמוות כאחד‪ ,‬מתגלמת כמעט בכל פרט מן הפרטים‬
‫המקיפים את חוני עם התעוררותו‪ .‬החרוב שנטע הזקן היה ל‘עץ רענן‘‪ ,‬אך‬
‫הזקן עצמו מת ואת מקומו תפס נכדו; האתון הייתה ‘לגל עצמות‘ ול‘נבלה‘‬
‫והאוכף שהיה עליה ‘בלה‘‪ ,‬אולם סביבה ‘רועים עדת חמורים ועירים; אשר‬
‫ילדה האתון‘‪ .‬בהמשך נזקק יעבץ ככל הנראה לתלמוד הירושלמי כדי לתאר את‬

                ‫השינוי שחל בפני השטח עם צמיחתו של יער במרומי הכרמל‪.‬‬
‫מראות אלה‪ ,‬שנועדו לגלם את הזמן שחלף ואת הטבע הארץ–ישראלי שיעבץ‬
‫ביקש להיאחז בו‪ ,‬מסבים לחוני צער וכאב‪ .‬הוא מזהה סביבו לא רק את התחייה‬
‫ואת ההתחדשות של הטבע אלא גם את הפרדה מהעולם הישן והמוכר‪ .‬כדי‬
‫להבליט את הצער והכאב חוזר יעבץ בגוף ראשון ארבע (!) פעמים על ההכרה‬
‫החדשה שהשינה הביאה על גיבורנו‪‘ :‬ויאנח ויקרא; נכרי הייתי לעיר מולדתי‘‪.‬‬
‫גם אחרי שהבין מה קרה לו וגם אחרי שזיהה את צאצאיו‪ ,‬ואפילו אחרי שיישב‬
‫את קושיות החכמים בבית המדרש וההיכל כולו שב והאיר מכבודו לא זכה‬
‫חוני באמונם של הנוכחים ולא התפייס עם זרותו‪ .‬יעבץ חיזק הכרה חדשה‬
‫זו בהערה שהוסיף למפתח‪‘ :‬פה באנו להעיר על הדעה הפילוסופית העמוקה‬
‫הספוגה בשמועה הזאת‪ ,‬כי האדם לא נברא אלא לדורו ואף האיש אשר צדקתו‬
‫עומדת לעד וזכרו לא ימוש מקרב עמו עד סוף כל הדורות‪ ,‬בכל זאת לא יכירנו‬

             ‫עוד מקומו בדור אחר‪ .‬הדעה הזאת מלאה דאבון אך אמת היא‘‪71.‬‬
‫האמת שחוני התוודע לה היא האמת של הנוטע (המתואר כאן גם כ‘זקן‘)‪.‬‬

‫‪ 7	 0‬יאנג‪ ,‬נפל מן הזמן‪ ,‬עמ‘ ‪ .565-564‬למאפייניו ולתפקידיו של טקס המעבר ראו טרנר‪,‬‬
                                                                         ‫התהליך הטקסי‪.‬‬

                               ‫‪ 7	 1‬יעבץ‪ ,‬שיחות‪ ,‬עמ‘ ‪ .115‬ראו גם הנ"ל‪ ,‬חיי שעה‪ ,‬עמ‘ ‪.259‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133