Page 126 - זכרונות חדשים לאתר
P. 126
124פרק חמישי
בין דמותו של חוני בעיבודו של יעבץ לדמותו בתלמוד משמעותי ועמו השתנה
גם הקיטוב בסיפור .כעת נדמה כי הפגישה עם הנוטע אינה מקור הסיבוך כי
חוני אינו מפקפק בדרכו כפי שהוא עושה במקור התלמודי.
מדוע שינה יעבץ קווים מהותיים בדמותו של חוני? האם עשה זאת מטעמים
אידאולוגיים–ציוניים ,כדי לתת את ִחנה של הארץ בעיני הקוראים וליפות
את דמותם של האבות? ייתכן ,אך לא זה העיקר ,להבנתי .סיפורים נוספים
באנתולוגיה ,כמו הסיפור על שלמה ואשמדאי (‘מלך בלהות‘) ,חולדה ובור
(‘חלדי וברורית‘) ,ויוסי דמן יוקרת (‘שבט פה‘) מלמדים כי יעבץ לא חסך ביקורת
מגיבורי חז"ל ועימת אותם לא אחת עם דרכי ההומניזם הנאור 68.בסיפוריו הוא
אף הדגיש מטעמים פואטיים את הקונפליקטים שגיבורי חז"ל נקלעו אליהם
כדי לשוות להם אופי דרמטי .הקונפליקט בין ערכי המסורת ובין ערכי הנאורות
ותודעת השבר בין העולם הישן לעולם החדש הם מקור ההצלחה של כתביו
ובשלהם ,ולא בשל רעיון האחדות ,זכה להכרה.
גם סיפורנו מדגיש את היסוד הקונפליקטואלי העולה באגדת חז"ל.
בהתחלה אמנם הדרמה אינה מתחוללת בנפשו של הגיבור ,אולם היא מגולמת
במרחב ובדמויות המייצגות אותו .מצד אחד מייצג ההיכל ,בדמותם של משוררי
הקודש ,את האמונה בתוקפם המוחלט של הערכים התורניים .לפי אמונה זו
שיבת ציון תבטל את זיכרון הגלות ,ואז יתבטל השעבוד לזמן .מצד אחר מייצג
השדה בדמותו של האיכר — נוטע החרובים הזקן — את תלותו של אדם
בזמן ,ועמה את הדחף או את הציווי המוסרי לנטוע וליצור כדי להתעלות מעל
גזרות הזמן .משרתי הקודש תולים את עתידם באל ,ואילו הנוטע יוצר לעצמו
את עתידו .חוני ,המתוודע בו–זמנית לשתי האפשרויות ו‘שייך‘ כמעט באותה
מידה לשני העולמות ,נדרש להכריע ביניהם והופך ,בתיווכו של יעבץ ,מגורם
(שלילי) מעורב ל ֵעד היסטורי או אפילו לקרבן טרגי הנקרע בין שני העולמות.
הנייטרליות שלו מאפשרת לו לבחור ביניהם באופן חופשי ואפילו להיוולד
מחדש .הרלוונטיות של עימות זה לזמנו של יעבץ גלויה וברורה :הקונפליקט
שליווה אותו כציוני דתי (וככל הנראה גם את הקהל הרב שנמצא לספרו)
בין אנשי התורה לאנשי היישוב על תפיסות עולמם השונות והמתחרות ועל
תפקידיהם ההיסטוריים המשלימים הוא הוא הקונפליקט שהעסיק את חוני
ונבחר לניסוי ב‘מעבדת השינה‘ של חז"ל.
התרדמה הממושכת של חוני ,שנעשתה עיקר גם מבחינת הכותרת לסיפור,
דומות אפשר למצוא בסיפורים אחרים בספר.
6 8ראו זבה–אלרן ,התדע בהמה.
