Page 121 - זכרונות חדשים לאתר
P. 121

‫׳שיחות מני קדם׳ ‪119‬‬

‫לדרכו בצער בשל פסוק שהקשה עליו‪‘ :‬בשוב ה‘ את שיבת ציון היינו כחולמים‘‬
‫(תהלים קכו‪ ,‬א)‪ .‬כיצד אפשר לבטל את שבעים שנות הגולה כאילו היו חלום?!‬
‫בדרכו‪ ,‬פגש חוני בנוטע חרוב והשתאה כיצד זה נוטע עץ שעתיד לשאת פרי רק‬
‫אחרי שבעים שנה‪ ,‬היינו‪ ,‬אחרי מותו‪ .‬על כך‪ ,‬ענה הנוטע לחוני‪‘ :‬כפי ששתלו‬
‫לי אבותי שותל אני גם כן לבני‘‪ .‬אחרי שנפרד ממנו ישב חוני לאכול ולנוח‪,‬‬
‫ונרדם באורח פלא לשבעים שנה‪ .‬כאשר התעורר ראה אדם שמלקט חרובים מן‬
‫העץ שנטע הנוטע ההוא‪ ,‬והתברר שהוא נכדו של הנוטע‪ .‬גם אתונו של הנוטע‬
‫מתה והותירה אחריה ‘עדרים עדרים‘‪ .‬כאשר שב לביתו איש לא האמין לו כי‬
‫הוא אכן חוני‪ .‬בתגובה‪‘ ,‬חלשה דעתו‪ ,‬ביקש רחמים‪ ,‬ומת‘‪ .‬על כך אמר רבא‪‘ :‬או‬

                                    ‫חברותא או מיתותא‘‪ ,‬או חברה או מיתה‪57.‬‬
‫בני דמותו של חוני והאגדה על השינה הקסומה העסיקו סופרים נוספים‬
‫בני זמנו של יעבץ‪ .‬גיתה חידש ביצירתו ‘יקיצת אפימנידס‘ (‪Des Epimenides‬‬
‫‪ )Erwachen, 1815‬את אחד מנוסחי הסיפור הקדומים כדי לתאר באמצעותו‬
‫את שחרורה של גרמניה מעול נפולאון‪ .‬בתחילת המאה התשע עשרה שחזר‬
‫גם וושינגטון אירווינג את הסיפור באמצעות דמותו של ריפ ון וינקל‪ ,‬שנרדם‬
‫לעשרים שנה והקיץ אחרי שהאמריקנים כבשו את המושבות ההולנדיות (‪Rip‬‬
‫‪ .)Van Winkle and The Legend of Sleepy Hollow, 1819‬יצירה אחרת בת‬
‫אותו הזמן המתבססת על אחד מנוסחי הסיפור היא המחזה ‘אנשי המערה‘‬
‫(‪ )Ahl al-Kahf, 1933‬מאת הסופר המצרי תאופיק אלחכים‪ .‬אנשי המערה‬
‫במחזה של אלחכים נרדמים ל–‪ 300‬שנה ומקיצים אחרי שהשלטון במצרים‬
‫התחלף‪ .‬בסיפורים אלה הגיבור הנרדם באורח פלא לפרק זמן ממושך מתעורר‬
‫לעולם חדש‪ ,‬פרי המהפכות הלאומיות והדתיות של התקופה‪ .‬אולם זרותו אינה‬
‫מאפשרת לו להסתגל לעולם זה והוא לומד כי אין קיום שאינו תלוי בזמן ואין‬

                                                          ‫תחייה ללא פרדה‪58.‬‬
‫סיפורו של חוני‪ ,‬הנרדם לשבעים שנה‪ ,‬היטיב לבטא את פרשת הדרכים‬

‫‪ 	57‬עיון בסיפור והשוואה בין נוסחיו ראו אצל צרפתי‪ ,‬חסידים; שוורצבאום‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ‘‬
‫‪ ;449 ,46-45‬כגן‪ ,‬עוגת חוני; פרנקל‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;137-135‬הנ"ל‪ ,‬סיפור האגדה‪ ,‬עמ‘‬
‫‪ ;189-183‬הלוי‪ ,‬שערי האגדה‪ ,‬עמ‘ ‪ ;175-173‬אלון‪ ,‬עלמא די‪ ,‬עמ‘ קה‪-‬קט; חדאד‪,‬‬
‫מקבילות ערביות; שוחט‪ ,‬תסמונת חוני; אהרונסון‪ ,‬חלום חוני; ברלוביץ‪ ,‬שיחות ושמועות‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ ;244-242 ,232-224‬ישראלי‪ ,‬היינו כחולמים‪ .‬עיון נפרד בנוסח ויקרא רבה ראו אצל‬

        ‫פרנקל‪ ,‬סיפור האגדה‪ ,‬עמ‘ ‪ ;170-163‬חזן–רוקם‪ ,‬סיפורי השכונה‪ ,‬עמ‘ ‪.116-102‬‬
‫‪ 	58‬מעשייה אחרת‪ ,‬מעט מוקדמת יותר‪ ,‬המתבססת על מוטיב השינה הממושכת‪ ,‬היא המעשייה‬
‫האמנותית של ר‘ נחמן מברסלב ‘מאבדת בת מלך‘ (‪ .)1806‬מוטיב זה עולה גם בפואמה של‬

           ‫ח"נ ביאליק ‘מתי מדבר‘ (‪ )1902‬ובסיפורו של עגנון ‘שבועת אמונים‘ (‪.)1943‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126