Page 117 - זכרונות חדשים לאתר
P. 117
׳שיחות מני קדם׳ 115
את העימות בין שלמה לאשמדאי אלא גם את המאבק המכונן זהות לאומית
בתרבות היהודית המודרנית ,המאבק בין ישראל לעמים או בין ‘תורת אמת‘
ל‘דעות נכר‘49.
אפשר להחיל דגם רעיוני זה על כל סיפורי האסופה .אמנם לא כולם נענים
למאפייניו בדיוק ,אולם נראה כי הם עובדו לאורו‘ .רוח ישראל‘ מייצגת
בסיפורים (בדומה לרציונל ההבדלה של יעבץ בין ‘ישראל‘ ל‘יוון‘) את התורה,
את אלוהים ,את הרצון החופשי ,המוסר והצדקה‘ .דעות נכר‘ לעומת זאת מייצגות
את ‘תרבות יוון‘ המשועבדת לחוקי הטבע :ליצר ,לכוח ולמשפט התועלת ,אך
מצטיינת גם ביופי ובקסם משכר .הדמויות המייצגות בסיפורים את ישראל
מצטיינות בעשיית מעשי צדקה ,דוגמת אלה של בתו של ר‘ עקיבא ושל אלעזר
איש ברתותא .יש שהן מצטיינות באמונה בטוחה וחופשית משיקולי תועלת
בבורא עולם ,דוגמת אמונתם של נחום איש גמזו ור‘ חנינא בן דוסא .מעלה
אחרת של הדמויות המייצגות את ישראל היא החכמה והתושיה ,דוגמת חכמתם
של העבד העברי או של יהושע בן חנניה ,המכריע שישים חכמים באתונה.
לעומתן מופיעות ‘דעות נכר‘ בדמותן של ישויות דמוניות כמו אשמדאי
בסיפורנו ,החיות המאיימות שפוגש אילון הזבולני (בן דמותו של רבה בר בר
חנה) בדרכו בימים ,או הנחש השחור–ירקרק והקוסם הזקן המבקשים לחרוץ את
גורל בתו של ר‘ עקיבא למיתה.
לעתים ,די בדמותם של אנשים המשועבדים לחומר או ליצר כדי להעמיד
את ערכיו של גיבור ישראל למבחן ,דוגמת אנשי אתונה המסרבים לתת לבן
הסוחר את המגיע לו ,אלכסנדר מוקדון המבקש להׂשביע את תאוותו ללא הרף,
ואפילו דמויות של יהודים כמו שכנתו של ר‘ חנינא בן דוסא ,אשתו או בתו,
ואף גבאי הקהילה אשר דוחים את תרומתו של אלעזר איש ברתותא מטעמים
תועלתיים .בדומה לסיפורם של שלמה ואשמדאי גם בסיפורים אלה בדרך כלל
אין עימות עם גורם שלילי מובהק אלא מפגש טעון מתחים עם דמות המעמידה
את אמונתו ואת מוסריותו של הגיבור העממי במבחן ,והקריטריונים להצלחה
במבחן זה הם תמימות ,ענווה ,חכמה ומעשי צדקה ,מידות שנחשבו בעיני יעבץ
לסגולותיה של תרבות ישראל.
בכך ,הציע יעבץ לקוראיו לפתור את המאבק בין ‘ישראל‘ ל‘יוון‘ (אירופה)
49לטענת ששון אפשר לזהות את אשמדאי בסיפור החז"לי עם ישו הנוצרי וכך לייחס כבר
לסיפור הקדום תפקיד פולמוסי בעיצוב העימות בין היהדות לנצרות .ראו ששון ,מלך
והדיוט ,עמ‘ .155-152
