Page 15 - זכרונות חדשים לאתר
P. 15
מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפבונהא 13
בזמננו ,המצביעה על חלותה החלקית בלבד על זהויות חברתיות ועל התשתית
והתכלית האידאולוגיות שלה 4.מגמה זו מלווה בניסיון ביקורתי לכרוך יחד
היבטים נבחרים של חילון ומסורתיות ולפתוח את השיח על טיבן ועל תפקידיהן
של זהויות יהודיות מודרניות בישראל בפני אפשרויות אינטלקטואליות
וחברתיות חדשות5.
מחקרים אלה והשפה המדעית המאוחרת שהם מושתתים עליה לא היו
מוכרים אמנם ליוצרים העברים שספר זה עוסק בהם .מונחים כמו ‘חילון‘
ואפילו ‘תרבות‘ הן מילים נדירות בשיח היהודי של מפנה המאה .אף על פי
כן הניסיון ההיסטורי שהמחקרים המאוחרים מבקשים לשחזר הוא ניסיונם
של אותם יוצרים ,ואכן אי–אפשר לעמוד על חדשנותם של יוצרים אלה בלי
להבינו .לכן אתייחס מעתה אל החילון ביצירתם כאל מעבר תודעתי ,הדרגתי
וחלקי ,ועם זאת בעל משמעות רדיקלית ,מתפיסת כתבי הקודש כ‘תורה‘
לתפיסתם כ‘תרבות‘ .מעבר זה מתגלם כאן בעריכתן מחדש של אגדות חז"ל
לפי דפוסי מחשבה מודרניים (לרוב היסטוריים וספרותיים) ,בתרגומן החופשי
ובעיצובן הספרותי של האגדות בכפוף לצרכים אידאולוגיים חדשים ועבור קהל
יעד חדש .תהליך זה היה כרוך בשינוי מעמדה המקודש של המסורת הרבנית
כיוון שיסודו בדחיקה ,ולאחר מכן בביטול של הסמכות המוחלטת של הטקסט
החז"לי ובטשטוש הקשריו התורניים וההלכתיים כגון זיקתו לפסוקים ,להלכות
ולהנהגות רבניות6.
דבריו של ההיסטוריון היהודי בן הזמן שמעון דובנוב יפים להקשר זה,
הגם שהם משקפים פרספקטיבה מעט מאוחרת מזו של מחברי האנתולוגיות
הראשונים:
בשאיפתנו לחילוניות ,להבדלת הרעיון הלאומי מהדת ,אין אנו רוצים
אלא לבטל את שלטון הדת ,אבל לא להוציא אותה מתוך אוצר נכסיה
קזנובה ,דתות ציבוריות; רז–קרקוצקין ,תאולוגיה לאומית; שנהב ,היהודים הערבים; אסד, 4
כינון החילוניות. 5
6
שגיא ,אתגר השיבה; בוזגלו ,שפה לנאמנים; ידגר ,המסורתים; כ"ץ ,לעצם החילוניות;
מירון ,היסטוריוגרפיה.
תהליך זה של דחיקת הדת על מוסדותיה ונציגיה ממרכז הזירה ההיסטורית ומסירת נכסיה
לידי גורמים ארציים–אנושיים הוא ביטוי מרכזי לחילון ומאפיין יסודי שלו .ראו ברגר,
החופה המקודשת; צ‘דוויק ,חילון; ורבלובסקי ,מעבר למסורת; שביד ,היהדות והתרבות;
סימון ,האם עוד יהודים; פונקנשטיין ,תאולוגיה; טיילור ,עידן חילוני; יובל ,מודרניזציה
וחילון.
