Page 19 - זכרונות חדשים לאתר
P. 19
מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפבונהא 17
‘שיחות מני קדם‘ לזאב יעבץ ( ,)1887התייחסות קצרה ל‘(ספר) דברי חכמים‘
לשמואל לוין (‘ ,)1892כל אגדות ישראל‘ לישראל בנימין לבנר ()1905-1898
ו‘ספר האגדה‘ ליהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק ( .)1911-1908היקפה,
חידושיה והצלחתה הרבה של האנתולוגיה האחרונה נבחנים בהרחבה ביחס
לאנתולוגיות הקודמות.
הדיון בסיפורים מתמקד ביסודות החדשניים שהוכנסו בהם :בעריכתם לפי
קריטריונים חדשים ובעיצובם הספרותי ,הכרוך בהשמטות ובהרחבות של הטקסט
החז"לי .אולם כפי שנראה לא כל סממן שנדמה תחילה כסממן חתרני (כמו עריכה
כרונולוגית של המסורות) אכן התברר ככזה ,ולחלופין ,סממנים תמימים רבים,
המלמדים לכאורה על זיקתם המסורתית של העורכים למקורות (כמו חיקוי סוגות
רבניות) התבררו אגב עיון בסיפורים וניתוחם כחידושים חתרניים.
מבחינה מתודולוגית המחקר שעליו מושתת הספר הוא מחקר פולקלוריסטי–
ספרותי .עבודתו של הפולקלוריסט מתחלקת ,לדברי אלן דנדס ,לשני שלבים
עיקריים :שלב הזיהוי ( ,)identificationהכולל איתור וניתוח השוואתי של
מקורות ,ושלב הפרשנות ( ,)interpretationהמעניק לממצאים הטקסטואליים
הסבר ומשמעות .אף ששלבים אלה נחלקו באופן מסורתי בין הפולקלוריסט,
האמון על איתור מסורות ויצירת נדבך ביבליוגרפי ,לאנתרופולוג ,המצביע על
תפקידיו של הטקסט בהקשרים חברתיים מסויימים ,שילובם יחד הוא שמעניק
למחקר תוקף וערך תרבותי 11.בהתאם למתווה של דנדס עוסק הספר בבירור
תפקידיה התרבותיים של האנתולוגיה בקרב קהלים יהודיים באירופה ובארץ–
ישראל בהקשרים היסטוריים ,אידאולוגיים וספרותיים על סמך ניתוח השוואתי,
ספרותי ואינטרטקסטואלי של מבחר מייצג ממקורותיה.
שלושת הפרקים הראשונים של הספר מוקדשים להבנת האקלים התרבותי
שהאנתולוגיות צמחו בו ובמיוחד לבירור טיבה של האחיזה המחודשת במסורת
היהודית במפנה המאות התשע עשרה והעשרים .בחלק זה נבחנים בהרחבה
דרכה הייחודית של האסופה כסוגה ספרותית בייצוג מתחים רעיוניים ותקופות
היסטוריות ואף בגישור עליהם ,התחדשות הקריאה באגדה בעת החדשה ושינוי
תפקידיה ומאפייניה עם תמורות הזמן.
הפרקים הבאים ,בחלקו השני של הספר ,מוקדשים לעיון מעמיק בהיבטיה
11דנדס ,משמעות הפולקלור .יש לצרף לכך את מחקרי היסוד העוסקים בדרכיו ובהישגיו
של מחקר פולקלוריסטי פונקציונליסטי–הקשרי ,וראו למשל אצל דנדס ,טקסטורה; דג,
סיפורי עם וחברה; בן–עמוס ,לקראת הגדרה; הנ"ל ,הקשר; באומן ,שדה המחקר.
