Page 24 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 22‬פרק ראשון‬

‫עליה להיות האומנותית שבכל יצירות האומנות‪ ,‬כי עליה לחבוק את כל‬
‫האחרות‪ ,‬להיות מצע חדש ומיכל למעיינות–הקדומים הישנים והנצחיים‬
‫של השירה‪ ,‬ואף של השיר האין‪-‬סופי עצמו‪ ,‬הטומן בחובו את זרעי כל‬

‫השירים כולם‪2.‬‬

‫לדברי שלגל המיתוס והמסורות העממיות שהוא מייצג עשויים היו לרשת את‬
‫מקומה של הדת כמוקד היצירה האמנותית בעת החדשה ולמלא את החלל‬
‫שהותירו אחריהם ‘מות האלוהים‘ ודעיכתן של מסגרות חיים מסורתיות‪.‬‬
‫‘המיתולוגיה החדשה‘ תצא לאוויר העולם מתוך הרחם האנושי ולא תגיע מבחוץ‬
‫בתיווכו של גורם עליון‪ .‬היא תגלם את האמנות כחוויה אנושית שהרגש הדתי‬
‫הוא רק חלק ממנה‪ .‬אולם בהיותה מסורת עממית רווחת‪ ,‬הנהנית מהכרה לאומית‬
‫רחבה‪ ,‬זו תהיה צורה ראשונית של אמנות שתחבוק את כל היצירות האפשריות‬
‫ותספק להן הקשר תרבותי ומקור השראה‪ 3.‬האוקסימורון ‘מיתולוגיה חדשה‘‬
‫שטבע שלגל מצביע על תפקידו הדיאלקטי של הפולקלור בראי הרומנטיקה‪:‬‬
‫לתווך בין דת לתרבות‪ 4.‬הפולקלור נועד לייצג בו–זמנית את המסורת העממית‬

‫שלגל‪ ,‬על מיתולוגיה [‪ ,]1800‬תרגם מגרמנית פרופ‘ גבריאל צורן עבור קורס באוניברסיטת‬ ‫‪ 2‬‬
‫חיפה‪ .‬דברים דומים עולים גם מכתביהם הסמוכים בזמן של ניטשה (הולדתה‪ ,‬עמ‘‬
‫‪ )137-136‬וטיילור (מקורות‪ ,‬עמ‘ ‪ .)275-274‬כפי שעולה מספרם של בל ופולנר‪ ,‬מיתוס‪,‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫הפנייה הספרותית למיתוס בעת החדשה אינה נסיגה נוסטלגית מן המודרניות אלא‬ ‫‪ 4‬‬
‫השלכה של משאלה מן ההווה על העבר באין ‘קרקע‘ יציבה אחרת‪ .‬השלכה זו‪ ,‬לדבריהם‪,‬‬
‫שינתה כליל את מאפייניו‪ ,‬את תפקידיו ואת הקשריו של המיתוס כסוגה‪ ,‬וראו גם אצל‬
‫פלדמן וריצ‘רדסון‪ ,‬מיתולוגיה מודרנית; תיסן‪ ,‬מיתוסים רומנטיים; אסד‪ ,‬כינון החילוניות‪,‬‬

‫עמ‘ ‪.78‬‬
‫מכאן אפשר להסביר את זיקתה של הרומנטיקה לדת בכלל כזיקה תרבותית ל‘דת‬
‫אנתרופוצנטרית‘‪ ,‬כזו שהאדם ייסד כדי לספק צורך רוחני ורגשי‪ .‬ראו שנק‪ ,‬המחשבה‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ ;102-93‬ברגמן‪ ,‬אלוהים ואדם‪ ,‬עמ‘ ‪ ;17-13‬אברמס‪ ,‬על–טבעיות‪ ,‬עמ‘ ‪ ;70-65‬וילנר‪,‬‬

‫רומנטיציזם‪.‬‬
‫המונח ‘תרבות‘ מייצג כאן מכלול ידע המורכב מאמונות‪ ,‬תפיסות מוסר‪ ,‬יצירות אמנות‪,‬‬
‫מנהגים‪ ,‬חוקים‪ ,‬נורמות ופרקטיקות שהאדם רוכש ומציג כשותף בחברה‪ .‬מקורה של‬
‫הגדרה זו במחקרו האתנוגרפי של אדוארד טיילור מתקופה זו (טיילור‪ ,‬מקורות [‪,]1871‬‬
‫עמ‘ ‪ .)1‬טיילור היה הראשון שהגדיר את המילה ‘תרבות‘ באנגלית במובן המודרני שלה‪:‬‬
‫מכלול ידע‪ .‬ומכאן ראשוניותה ותקפותה של הגדרתו לענייננו‪ .‬קדם לו והשפיע עליו ככל‬
‫הנראה האתנוגרף הגרמני גוסטב קלם (‪ ,)Klemm‬שהגדרתו ל'תרבות' מציינת את המעבר‬
‫מתקופת הנאורות לרומנטיקה‪ ,‬ומבחינה ערכית של המונח — לבחינה פוזיטיביסטית‬
‫שלו‪ .‬ראו קרובר וקלקהון‪ ,‬תרבות‪ ,‬עמ‘ ‪ .19-18 ,11-9‬הגדרה רלוונטית נוספת ראו אצל‬
‫אחד העם‪‘ ,‬תחית הרוח‘ [‪ ,]1903‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ‘ קעה‪ .‬השוו רוטנשטרייך‪ ,‬תרבות‬
‫והומניזם‪ ,‬עמ‘ ‪ ;12-8‬כהן‪ ,‬גירץ; גירץ‪ ,‬פרשנות‪ ,‬עמ‘ ‪ ;235 ,53 ,17‬בלום‪ ,‬דלדולה של הרוח‪,‬‬