Page 26 - זכרונות חדשים לאתר
P. 26

‫‪ 24‬פרק ראשון‬

‫ברוח הנאורות את הלאומיות הרומנטית‪ ,‬והרומנטיקה שירתה את הליברליזם‬
‫הנאור‪ ,‬וכך היו מיזמים של כינוס גם למיזמים של התרחבות‪ ,‬ובאמצעותם זכתה‬

                ‫הלאומיות המודרנית ללגיטימציה ‘פנימית‘ ו‘חיצונית‘ כאחד‪7.‬‬
‫הפולקלור נתפס אם כן כתחום ספרותי פתוח וגמיש המייצג בו–זמנית את‬
‫‘רוח האומה‘ על שורשיה המסורתיים הייחודיים‪ ,‬אך גם השפעות זרות שחדרו‬
‫אליה ו ִהפרו אותה במהלך שנות התפתחותה‪ .‬הוא נמצא פועל‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם כלפי‬
‫‘פנים‘‪ ,‬לחיזוק יסוד לאומי פרטיקולרי‪ ,‬וגם כלפי ‘חוץ‘ — לחיזוק יסוד בין–‬
‫לאומי אוניברסלי‪ .‬פולקלור על צורותיו השונות שימש לא רק להנצחת מסורת‬
‫אלא גם ואולי בעיקר לפירושה מחדש כמענה לערכים ולצרכים תרבותיים‬
‫שהשתנו‪ .‬הבסיס שנוצר בתיווכו לשיח זהויות חדש הושתת על שפה וכלי מבע‬
‫קדומים ומקודשים שהוכשרו (באמצעות סלקציה‪ ,‬עריכה‪ ,‬תרגום ושכתוב)‬

                   ‫לבטא תכנים מודרניים כלל–אנושיים ולעתים אף חתרניים‪.‬‬
‫בהקשר היהודי נסמכים הדברים על המוסכמה הרווחת באותה עת כי עתידה‬
‫של הלאומיות העברית תלוי בהצלחתה של הספרות בת הזמן לגשר בין ‘יהדות‘‬
‫ל‘אנושיות‘‪ ,‬כדברי קלוזנר‪‘ ,‬באופן שגרעיני היהדות שבאנושיות יתלקטו אל‬

                            ‫היהדות הלאומית המקורית ויזרעו זריעה חדשה‘‪8.‬‬

                           ‫משל הדג‬

‫עם התבססותן של אידאולוגיות לאומיות במחצית השנייה של המאה התשע‬
‫עשרה ושינוי סדרי השלטון באירופה התבסס מקומה של התרבות העממית‪.‬‬
‫בשל הסתגלותה במהלך ההיסטוריה להקשרים חברתיים שונים אפשר היה‬

‫קוקיארה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ‘ ‪ ;339-277 ,85-78‬שטיינשניידר‪ ,‬על הספרות [‪ ;]1870‬שורש‪,‬‬             ‫‪	7‬‬
‫יצירת אגדה‪ ,‬עמ‘ ‪ .18-10‬בהקשר היהודי–הלאומי ראו אצל חזן–רוקם‪ ,‬טקסטואליזציה‪.‬‬              ‫	‪8‬‬
‫להלן מייצג המונח ‘כינוס‘ את מכלול המיזמים התרבותיים שהוקדשו בתקופה זו של‬
‫מפנה המאות התשע עשרה והעשרים להנצחה ולהחייאה של מסורות עם ובכללן עבודות‬
‫אתנוגרפיות‪ ,‬לעריכת כתבי עת והצגת תערוכות‪ ,‬לפולקלור‪ ,‬לתרגום‪ ,‬לשכתוב ולעריכת‬
‫מסורות קדומות ולהקדשת חיבורים ספרותיים לחידושן‪ .‬זאת מכיוון שאני רואה בתרומה‬
‫של ביאליק‪ ,‬המזוהה בדרך כלל עם הכינוס בהקשרו הציוני‪ ,‬ר ק ח ל ק מתופעה תרבותית‬
‫מוקדמת‪ ,‬רחבה וכוללת באירופה בכלל ובחברה היהודית בפרט‪ ,‬תופעה ששורשיה טמונים‬
‫במחשבה הלאומית–רומנטית של הרדר וענפיה משתרגים הרחק זה מזה בשירות תפיסות‬
‫ואידאולוגיות לאומיות שונות ומתחרות‪‘ .‬כינוס‘ מייצג כאן אפוא הן את היסוד המשותף‬
‫לכל העוסקים בפולקלור יהודי במפנה המאות הן את ריבוי פניו של התחום‪ ,‬ואינו נקשר‬

                                  ‫למובן אידאולוגי מסוים‪ ,‬והעניין יתברר במהלך הפרק‪.‬‬
                                                   ‫קלוזנר‪ ,‬הלימודים העיוניים‪ ,‬עמ‘ ‪.102‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31