Page 27 - זכרונות חדשים לאתר
P. 27
מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפנה 25
לגשר באמצעות התרבות העממית בין עבר להווה ובין קבוצות מתחרות בחברה
היהודית ,וכך להשתמש בידע העממי ככלי ליצירת ועיצוב תודעה חברתית
חדשה.
משחלחלה הכרה מחודשת זו בדבר טיבו של הפולקלור לקהילות ולחוגים
יהודיים ,היא שימשה גם עבורם נקודת אחיזה בתהליך הפ ֵרדה ממסגרות חיים
ומדפוסי מחשבה מסורתיים ובתהליך ההסתגלות הנלווה לו למציאות החדשה
באירופה .מקס גרונוואלד ,ממייסדי חקר הפולקלור היהודי ,נזכר בהקשר זה
בשיחה שערך עם חיים נחמן ביאליק על חשיבותו התרבותית של הפולקלור
ליהודי בן הזמן .דבריו נסמכים ,לא במקרה ,על משל:
הזכרתי לו את ההנחה הדארווינית ,כי הדגים איבדו ,בתהליך איטי
וממושך ,את זימיהם וסנפיריהם ,ופיתחו במקומם ריאות ורגליים ,כדי
שיוכלו לחיות כיצורי–יבשה .אך מי סייע להם לוותר על יסודם הרגיל
ולהשתלב ביסודם החדש? במה נתמלאה תקופת הביניים‘ ,ההפסקה
היצירתית‘? כיצד יסיר עם מעליו את מסורת הדורות? היתחיל לחיות
לפי תיאוריות חדשות בלבד? כיצד יוכל למצוא מעגן מוסרי בתקופת
המעבר ,שבה מחליפות התמורות החדשות את ייחודו המסורתי ב‘סדר‘
ראציונאליסטי קבוע ,וחילופין אלה ניכרים בכל תחומי חייו?9
בדבריו משווה גרונוואלד את הקושי של היהודי במפנה המאות להתמצא בסביבה
התרבותית שהשתנתה לבלי הכר לזה של הדג שנמשה מן המים ונדרש להסתגל
לחיים ביבשה ללא ריאות וללא רגליים .תפקידו של הפולקלור בתהליך רדיקלי
זה היה לרכך עבור היהודי הנבוך את תהליך הפרדה מן העולם ה‘ישן‘ ולאפשר
לו להסתגל לעולם ה‘חדש‘ המשתנה לנגד עיניו .השימוש במשל ,הנסמך על
התאוריה של צ‘רלס דרווין ,מלמד כי תהליך המודרניזציה של החברה היהודית
התפרש על–ידי גרונוואלד כתהליך של התפתחות וקדמה .זאת בניגוד לרמיזתו
של ר׳ עקיבא (ראו ברכות סא ע״ב) כי יהודי בלי תורה משול לדג מחוץ למים
הצפוי למות תוך זמן קצר.
אולם גם אצל גרונוואלד קיימת דיאלקטיקה בלתי נמנעת באשר לתפקידו של
הפולקלור לנוכח תהליכי המודרניזציה .הוא עצמו מעלה בהמשך הדברים את
השאלה אם תפקידו של הפולקלור הוא לשרת זמנית את תהליכי המודרניזציה
והחילון ,ולכשאלה יושלמו לפנות את מקומו ,או שתמיד יימצא לו מקום מרכזי
9גרונוואלד ,ייסוד [ ,]1952עמ‘ .11
