Page 25 - זכרונות חדשים לאתר

‫מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפנה ‪23‬‬

‫(שמקורה לא רק בעבר אלא גם בביטויים תרבותיים רווחים בהווה) ואת ערכי‬
‫הלאומיות המודרניים‪ ,‬לטפח רגשות רוחניים ותודעה הומניסטית גם יחד‪.‬‬

‫דבריו של שלגל משקפים את מקומו של הפולקלור בגרמניה‪ ,‬ובעקבותיה גם‬
‫במדינות אחרות באירופה‪ ,‬בהשפעת תורתו הלאומית של יוהן גוטפריד הרדר‪.‬‬
‫כל יצירה תרבותית שינקה את השראתה מן המסורת העממית נתפסה כפולקלור‪,‬‬
‫לפי הרדר‪ ,‬אולם מכיוון שגרמניה חסרה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מורשת ספרותית כזאת —‬
‫הומרוס ושיקספיר משלה — פנה הרדר‪ ,‬ובעקבותיו יוצרים וחוקרים נוספים‪,‬‬
‫לאיסוף פולקלור בקרב אוכלוסיות כפריות ומעמדות ביניים בגרמניה ולחקר‬
‫שורשי התרבות העברית הקדומה‪ .‬באמצעות חקר התרבות העממית בגרמניה‬
‫קיוו הרדר וממשיכיו לגלות את שורשיה של השפה הילידית ולשפוך אור חדש‬
‫על ההיסטוריה ועל מערכת האמונות‪ ,‬הערכים והמנהגים האתניים הייחודיים‬
‫למקום‪ .‬הרדר עצמו ערך והוציא לאור שירי עם שאסף בשלהי המאה השמונה‬
‫עשרה ועודד מפעלי איסוף דומים בתקופתו‪ 5.‬האנתולוגיה הפופולרית ‘מעשיות‬
‫האחים גרים‘ (‪ ,)Kinder und Häusmarchen, 1812, 1815‬שזכתה למהדורות‬
‫ולתרגומים רבים‪ ,‬היא רק דוגמה אחת לחשיבות שזכה לה הפולקלור כאמצעי‬
‫לשיקום או הבניית התודעה הלאומית הפגועה‪ ,‬אם מצד המגמה האוניברסלית‬

‫של הנאורות אם מצד לאומים מתחרים באירופה‪6.‬‬
‫איסוף הפולקלור והשגותיה של האסכולה המניחה כי המגעים בין הודו‬
‫לאירופה אפשרו חילופי מסורות בנות השוואה‪ ,‬מלמדים על המתח הפנימי‬
‫בין ייחודיות לאוניברסליות המלווה תחום זה מראשיתו‪ .‬זאת משום שזיהוי‬
‫ומיפוי ‘טיפוסים ספרותיים‘ בין–לאומיים לצד פירוט אויקוטיפים (נוסחים‬
‫מקומיים) סייעו בו–זמנית ליצירת מינוח לאומי משותף לעמי אירופה ולגילוי‬
‫עולמות תוכן ייחודיים לכל תרבות‪ .‬כך שירתו למעשה מתודות השוואתיות‬

‫עמ‘ ‪ ;223-213‬מוס‪ ,‬רנסנס יהודי‪ ,‬עמ‘ ‪ ;22-10‬מנדס–פלור‪ ,‬קדמה ונפתוליה‪ ,‬עמ‘ ‪.53-44‬‬ ‫ ‬
‫חשיבותו של המונח בהקשרנו נובעת מכך שהוא משקף פרספקטיבה חברתית והיסטורית‬
‫חדשה של כל תחומי היצירה האנושית‪ ,‬ופרספקטיבה זו הקנתה לזהויות לאומיות מודרניות‬ ‫‪ 5‬‬
‫‪ 6‬‬
‫את הסמכות להסביר ולייצג לא רק את ההווה אלא אף את העבר על ריבוי פניו‪.‬‬
‫בלושטיין‪ ,‬קול העם‪ ,‬עמ‘ ‪ ;15-1‬וילסון‪ ,‬הרדר; לוי‪ ,‬היהדות‪ ,‬עמ‘ ‪ ;213-93‬בנדיקס‪,‬‬

‫אותנטיות‪ ,‬עמ‘ ‪ ;44-27‬ברנרד‪ ,‬הרדר; ברגמן‪ ,‬הרדר‪.‬‬
‫זייפס‪ ,‬האחים גרים; נוי‪ ,‬האחים גרים‪ .‬דוגמאות לאסופות עממיות נוספות מתקופה זו‬
‫באירופה ראו אצל וילסון‪ ,‬הרדר‪ ,‬עמ‘ ‪ ;833-828‬ברק‪ ,‬תרבות פופולרית‪ ,‬עמ‘ ‪,22-4‬‬
‫‪ .288-287‬מקומה המרכזי של התרבות העממית במחשבה הלאומית הרומנטית עולה גם‬
‫ממחקרו האתנוגרפי המקיף של טיילור (מקורות [‪ ,]1871‬במיוחד עמ‘ ‪ ;)19‬וגם אצל דיק‪,‬‬
‫העם; לופגרן‪ ,‬הלאמת תרבות; באומן‪ ,‬פולקלור; אברהמס‪ ,‬רוחות; בייקרופט והופקין‪,‬‬

‫פולקלור ולאומיות‪.‬‬