Page 20 - זכרונות חדשים לאתר
P. 20
18פמרבוקאראשון
החדשניים והמסורתיים כאחד של כל אנתולוגיה .העיון במבחר אגדות מלמד
על דרכיה ועל כוחה של מסורת ‘למשוך את הלב‘ וכך לעצב דעת קהל ולשמש
סוכנת תרבות יעילה בצומת דרכים היסטורי12.
חלקו השלישי והאחרון של הספר מוקדש לבחינת היבטים חדשים ב‘ספר
האגדה‘ .כפי שנראה ספר זה ,שהושווה לתורה 13,הוא המשך טבעי למחזור
האסופות הלאומיות אך גם שיא שלו .הפרספקטיבה התרבותית החדשנית
של העורכים ומיצוי הכלים הספרותיים של האנתולוגיה עולים מניתוח דרכי
העריכה החדשניות של הספר ,ממבחר הסוגות הייחודי לו ומן השימוש העשיר
באמצעי מבע .כאן נחתם לא רק מודל לאומי לכינוס מסורות אלא גם מודל
להתחדשות היהדות בארץ–ישראל כזהות מודרנית.
לבסוף ,אין להתעלם מכך שיוצריו המרכזיים והמשפיעים ביותר של הקנון
העברי המודרני ואולי אף היהודי בכלל כגון ביאליק ,ברדיצ‘בסקי ,פרץ ,עגנון
ובובר ,היו מעורבים בהכנתן של אנתולוגיות לאומיות שונות בתקופה זו .האתגר
התרבותי — לחדש את הזיקה הרוחנית לארון הספרים היהודי בלי להפנות גב
לעקרונות המודרניזציה ולתהליכי שינוי שפקדו את החברה היהודית באותה
עת — רתם יוצרים אלה לעבודה שרבים ראו בה עבודה ציבורית לכל דבר.
חותמם וכישרונם הוטבע בחיבורים ותרם להתקבלותם ולהשפעתם הרחבה
בעיקר בארץ–ישראל .אולם מעבר לכך ,מעורבותם במיזם כינוסן של מסורות
עבריות אפשרה לכל אחד מיוצרים אלה להשתתף בעיצובו של פולקלור עברי
וכך לקבוע את טיבה של הירושה הרוחנית ,זו שעל ברכיה חונכו דורות של קוראי
עברית בארץ–ישראל ומחוצה לה .הכוח שהיוצר העברי כמנהיג רוחני העניק
למסורת המתחדשת אינו נופל אפוא מהכוח שהמסורת העניקה לו ,ועיון בהיבטיה
השונים של האסופה העברית בת הזמן עשוי ללמד לא רק על מניעיהם הלאומיים
הידועים של הסופרים העברים לשכתוב מסורות אלא אף על השאיפות האישיות
והאידאולוגיות שהתחרו על לבם במפנה המאה והשפיעו על מכלול יצירתם.
12לא הייתה לי דרך לשחזר באילו מהדורות של כתבי חז"ל השתמשו עורכי האנתולוגיות
כמקורות ואם השתמשו במהדורה אחת או באחדות .המחקר מתבסס לפיכך על המהדורות
הפופולריות בתקופתם כגון מהדורת וילנה לתלמוד הבבלי ובמידת הצורך מהדורות
אחרות ,ועל מחקרים המוקדשים להשוואות כתבי יד.
1 3שבא ,חוזה ברח ,עמ' .107
