Page 28 - זכרונות חדשים לאתר
P. 28
26פרק ראשון
בתרבות בתור תחום ספרותי המשמר ומטפח את הדיאלוג בין עבר להווה ,בין
מסורת לבין פירושה? האם פולקלוריסטים ומכנסים יהודים שפעלו בתקופתו
הקימו למעשה אנדרטה או ‘מחוז זיכרון‘ (כלשונו של פייר נורה )10ליהדות
שחרבה ,או שאולי היה תפקידם לערוב לתחיית מסורות באמצעות התאמתן
לקנונים יהודיים מתהווים ושילובן בהם?11
מגוון הפעילויות בתחומי הפולקלור היהודי בתקופה זו אינו מספק מענה
ברור וכולל לשאלות אלה ואף מעורר ,כפי שנראה ,שאלות חדשות.
‘עת ליצור את האתנוגרפיה היהודית!‘
משנות התשעים של המאה התשע עשרה ,כאשר גלי האנטישמיות במזרח
אירופה התגברו ועוררו בעקבותיהם יזמות להתארגנות לאומית דוגמת ‘חיבת
ציון‘ ו‘המזרחי‘ ,התחזק גם הצורך להיאחז בעבר ולהיבנות ממנו על סמך
ניסיון היסטורי ומעמדת מוצא ביקורתית .המתח המשכילי ,אשר נלווה לעיסוק
בפולקלור עד אז ,נחלש ו ִאפשר לידע העממי להיחלץ משני הדימויים ,הרבני
ולהבדיל האנטישמי ,שכבלו אותו ולרכוש אמון תרבותי מסוג חדש 12.תפקידיו
של הפולקלור היהודי — לקיים ולטפח את זיקתו של ה‘תלוש‘ בן הזמן ל ָעבר
היהודי ובכך להעניק לו מעגן תרבותי יציב יותר — עשו אותו לכלי יעיל
בשירותן של אידאולוגיות מתחרות באותה תקופה ,שכן כינוס מסורות עם
ועריכתן מחדש היה לנחלתם של יהודים מפלגים שונים .נאו–משכילים ונאו–
חסידים נאחזו במסורות עם מתקופות ומזרמים שונים בהיסטוריה; יידישיסטים
והיבראיסטים ,מחייבי הקיום היהודי בגולה ושולליו ,אלה ואלה היו שותפים
לדעה הכללית כי מסורת סיפורית בדמותו של סיפור עם עשויה להיות ה‘חבית‘
החדשה שתשמר את ה‘יין‘ ותאפשר ליהודי בן הזמן להרגיש שייך ליהדות גם
מחוץ למסגרות החיים המסורתיות .עם זאת קשה ,ואולי אף מוטעה ,להסביר
את תפקידיו של הפולקלור בתרבות היהודית במפנה המאה באמצעות פרדיגמה
1 0נורה ,בין זיכרון להיסטוריה.
11אתנוגרפים בני אותה תקופה תפסו את עבודתם ,לדברי קירשנבלאט–גימבלט (משבר
הפולקלור) ,כמפעל הצלה של שרידי עבר הולך ונעלם ,בבחינת ‘אתנוגרפיה של השעה
ה–.‘11
1 2מירון ,בודדים במועדם ,עמ‘ .78העכבות שנלוו לקליטת מסורות עם בקרב יוצרים
משכילים עולות ממחקריהם של מירון (פולקלור ואנטי–פולקלור) ושל קיל (מורשת
אבודה) וגם מזיכרונותיהם של אבות הפולקלוריסטיקה העברית ,גרונוואלד ,ייסוד ,עמ‘ ;9
אנ–סקי ,האתנופואטיקה ,עמ‘ .326-323
