Page 195 - זכרונות חדשים לאתר

‫עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ ‪193‬‬

‫בין השניים אופי הדדי יותר וביאליק גילה בשיקוליו יותר עצמאות‪ ,‬שהייתה‬
‫כרוכה לעתים בעימות עם רבניצקי‪ 4.‬במהדורה הראשונה של ‘ספר האגדה‘‬
‫נחתם שמו של רבניצקי ראשון‪ ,‬אך ביאליק הוא שעמד‪ ,‬לפי עדותו של רבניצקי‬
‫עצמו‪ ,‬מאחורי השינויים המשמעותיים בטקסט‪ 5.‬אין לדעת כמובן מה בדיוק‬
‫היה חלקו של כל אחד מהמסדרים בעריכת הספר‪ .‬יש המשערים כי זו הייתה‬
‫עבודה משותפת לכל דבר‪ 6.‬אחרים משערים שנוצרה בין השניים דינמיקה‬
‫אשר במסגרתה רבניצקי‪ ,‬בעל המזג המתון יותר‪ ,‬היה אחראי לסידור המקורות‬
‫ולהעתקתם‪ ,‬אולם ביאליק הוא שהכניס בה את ‘נשמת היוצר‘‪ 7.‬אפשר ללמוד‬
‫על כך מעט מן ההערות שסומנו בכתב ידו של ביאליק על טיוטות של ‘ספר‬
‫האגדה‘ השמורות בבית ביאליק‪ .‬רבניצקי הוא שהעתיק את הטקסט בכתב ידו‬
‫המסודר לפני מסירתו לדפוס‪ .‬ביאליק אמנם הוסיף לטקסט הערוך תיקונים‪,‬‬
‫אולם לא כולם התקבלו‪ ,‬אם נשווה את הטיוטה לנוסח המתוקן שיצא לאור‪.‬‬
‫ייתכן אפוא כי נשמרה לרבניצקי‪ ,‬בהיותו המעתיק‪ ,‬זכות ההכרעה הסופית אם‬

‫לקבל את הצעותיו של ביאליק או לדחותן‪.‬‬
‫עריכת המהדורה המורחבת נחלקה בין העורכים‪ .‬ביאליק טרח על שלושת‬
‫הספרים הראשונים‪ ,‬ואת שלושת הספרים הנותרים ערך רבניצקי לבדו אחרי‬
‫מותו של ביאליק‪ 8.‬דברים אלה חשובים לא רק לשם הדיוק ההיסטורי אלא גם‬
‫ללימוד ‘ספר האגדה‘ בהקשריו הנכונים‪ .‬אם אמנם ביאליק אחראי לחידושים‬
‫של האסופה הרי שאפשר ללמוד עליה עוד מכתביו‪ ,‬ואם תרומתו של רבניצקי‬
‫ניכרת אף היא יש להכיר גם את עולמו הרוחני‪ .‬הדעת נותנת כי התקיימה‬
‫בין השניים שותפות רוח וידידות עמוקה ועבודתם המשותפת היא פרי של‬
‫כוחות משלימים‪ .‬יש לעיין אם כך ב‘ספר האגדה‘ אגב בירור עמדותיהם של‬

‫ש' אבנרי‪"' ,‬וכי נמכור נמכרתי לך‪ ,‬אני ומכנסי וסנדלי"‪ :‬על התנגחות משפטית עלומה בין‬ ‫‪ 4‬‬
‫ביאליק לרבניצקי'‪ ,‬הארץ‪ ,‬תרבות וספרות‪.25.7.2008 ,‬‬ ‫ ‪5‬‬
‫רבניצקי‪ ,‬ביאליק [‪ ,]1936‬עמ' ‪.517‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫ ‪7‬‬
‫ש' שטרייט‪' ,‬י‪.‬ח‪ .‬רבניצקי'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬פני הספרות‪ ,‬עמ' ‪.272‬‬
‫'הרבה מעשי–ילדות והתפרצויות רתחניות היה ביאליק עושה ומתפרץ (הרי כל משורר‬ ‫ ‪8‬‬
‫אמיתי הוא ילד וצועני!) אילמלא מנע אותו מהם רבניצקי‪ ,‬שביאליק הוקיר את שכלו‬
‫הפשטני והגיונו הבריא‪ ]...[ .‬שהרי רבניצקי היה מזהיר את ביאליק על כל צעד בלתי–‬
‫נכון בחיים ועל כל פעולה בלתי–מתאמת לתכליתה בספרות — וביאליק היה נשמע לו‬
‫כלאח–בכור‪ ,‬ולפעמים — אף כלאב ולמורה' (קלוזנר‪ ,‬רבניצקי‪ ,‬עמ' ‪ .)137 ,135‬ראו גם‬
‫אצל ש' קרמר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬י"ח רבניצקי‪ ,‬בשערי ספר‪ ,‬עמ' כה‪ ,‬לא‪-‬לב; אבנרי‪ ,‬המבוע הנסתר‬

‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪.)3‬‬
‫רבניצקי‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.517‬‬