Page 226 - peamim130
P. 226

‫בחקר הטקסטים הערביים–היהודיים של קהילות המזרח‪ ,‬וביניהם קובצי השרח‪,‬‬
‫ובחקר הלשון הערבית–היהודית שנהגה בהן ידועים היטב לחוקרים ולמתעניינים‪1.‬‬
‫אבישור לא הסתפק בפענוח כתב–היד שברשותו ובההדרתו המוקפדת אלא צירף‬
‫אליו מבוא מקיף על היצירה של יהודי חלב בערבית–יהודית ועל מסורות השרח‬
‫שלהם‪ ,‬וכן פירוש טקסטואלי נרחב המאיר את ייחודה של לשון השרח שבכתב–‬
‫היד שבידו מתוך השוואה לנוסחים ששרדו בכתבי–יד אחרים ולנוסחים בעל–פה‬

                    ‫שהוקלטו מפי חכמי הקהילה‪ ,‬בין היתר בידי המחבר עצמו‪.‬‬
‫אשר לעיצוב הגרפי המיוחד ולממדים של הספר‪ ,‬הוא הודפס על נייר‬
‫עבה בצבע קרם ועל דפים גדולים במיוחד ‪ 28×34.5 -‬ס"מ ‪ -‬המשווים‬
‫לחיבור פאר והדר‪ .‬לו הייתה הכריכה מעור ולא מבד חום כהה היית טועה‬
‫לחשוב שהנה לפניך חיבור עתיק יומין שהועתק בכתיבת יד עבור שועי‬
‫הקהילה‪ ,‬כמו כתר ארם–צובא‪' ,‬הכתר' המפורסם‪ ,‬או ההגדות לפסח המאוירות‬
‫והמפוארות מימי הביניים‪ .‬הכריכה גם היא מיוחדת‪ .‬היא נושאת בחלקה‬
‫הקדמי את כותרת החיבור באותיות זהב‪ ,‬ובחלקה הקדמי והאחורי תבליט‬
‫של צורות גאומטריות ושל הפסוק 'תורה ִצוה לנו משה מורשה קהִלת יעקב'‬
‫(דברים לג‪ ,‬ד)‪ .‬בתוך החיבור שולבו תמונות מאוצרות קהילת חלב‪ ,‬כגון בית‬
‫הכנסת הגדול וספרי תורה‪ ,‬וכן תצלומי עלים מכתר ארם–צובא‪ ,‬מן 'הכתר‬
‫הקטן' הנמצא במכון בן–צבי ומכתבי–היד של השרח ששימשו במהדורה‪ .‬לספר‬
‫אמורות היו להיות מצורפות הקלטות של קריאת פרקים מן התורה‪ ,‬הנביאים‬
‫והכתובים מפי חכמי העדה ועל פי הנעימות המסורתיות של הקהילה‪ ,‬אך הן‬

                                                              ‫לא הגיעו לידי‪.‬‬
‫זה באשר לקנקן המהודר‪ ,‬ומה משוקע בו? לולא שרד בקהילה 'הכתר' של‬
‫ארם–צובא‪ ,‬שגאוות הקהילה המוצדקת נסוכה עליו‪ ,‬על קדושתו הידועה ונוסחו‬
‫המתוקן לכל ספרי התנ"ך‪ ,‬ספק רב אם היה הספר שלפנינו יוצא לאור בהידורו‬
‫זה‪ .‬מנהיגי הקהילה שקידמו את הוצאתו לאור של הספר התכוונו לזכות את‬
‫הרבים בשני טקסטים המוצבים זה מול זה‪ :‬מקרא ותרגום ערבי–יהודי‪ .‬הטקסט של‬
‫התורה שוחזר על פי שיטת 'הכתר'‪ ,‬שחזור שהוא פרי מפעלו של מרדכי ברויאר‬
‫והודפס בשם 'כתר ירושלים'; הוא מופיע כאן בשלושה טורים בדפים שמימין‪,‬‬
‫באותיות מאירות עיניים שעוצבו על פי מסורת הכתיב‪ ,‬הטעמים והניקוד של כתר‬
‫ארם–צובא‪ .‬בדפים שמשמאל מופיע הטקסט הערבי–היהודי המקביל של השרח‬
‫על פי כ"י אבישור ובההדרתו; הוא הודפס בשני טורים‪ ,‬ומתחתם בא הפירוש‬
‫המדעי הפרטני של המחבר כטקסט רץ‪ .‬כך לבד ממסורת השרח של יהודי חלב‬

‫‪ 	1‬ראו את רשימת עבודותיו בתחום זה בביבליוגרפיה הרחבה‬
                                                      ‫שבסוף הספר‪.‬‬

‫עיונים וביקורת‪ :‬יוסף שיטרית‬                                        ‫‪224‬‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231