Page 231 - peamim130

‫בתחילתו וקודם לכול הלשון הדבורה‪ ,‬הקרובה ללשון הטבעית של הלומדים‪.‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬בגלל התמורות הפנימיות שחלו במרוצת הדורות בערבית–היהודית‬
‫בקהילות השונות ובגלל הידע בערבית–היהודית הבינונית שרכשו המלמדים‬
‫בימי הביניים‪ ,‬חדרו אל לשון השרח מבנים ומונחים מגוונים‪ ,‬שחלקם נשאב‬
‫מתרגומי רס"ג ומיצירות ערביות–יהודיות נוספות‪ .‬אולם ככל שהלך והצטמצם‬
‫השימוש במקורות ספרותיים אלה בקהילות‪ ,‬וככל שהלך והידרדר ‪ -‬אולי בשל‬
‫כך ‪ -‬הידע העברי והתרבותי של המלמדים עצמם‪ ,‬חדרו לטקסטים של השרח‬
‫שיבושי משמעות ושיבושי הבנה‪ ,‬ולפחות למן המאה השמונה עשרה ועד המאה‬

‫העשרים השתדלו המשכילים בקהילות לשרש שיבושים אלה‪8.‬‬
‫ממעמד הכלאיים היסודי של מסורת השרח נבעו בעצם כל התכונות‬
‫המוזרות ‪ -‬והמביכות את הטהרנים ‪ -‬הניכרות בלשון השרח בכל הקהילות‬
‫שמסורות זו הילכה בהן‪ .‬השעבוד למבנים התחביריים של הפסוקים ושל‬
‫ההרכבים המורפו–תחביריים המשמשים בהם הביא להכלאה הרווחת בטקסט‬
‫של השרח בין מבנים דקדוקיים עבריים או ארמיים ובין מבנים ערביים–‬
‫יהודיים‪ ,‬הן ברמת המשפט הן ברמת ההרכבים והצירופים השמניים או‬
‫הפועליים‪ .‬ההיזקקות לתרגומים ולפירושים מקראיים קודמים או מקבילים‬
‫בעניינים מהותיים‪ ,‬כמו הרחקת ההגשמה או השימוש במינוח מקצועי–טכני‬
‫נדיר‪ ,‬הביאה לעירוב מבנים מיוחדים שנשאבו ממקורות נוספים לבד מן הלשון‬
‫הדבורה של המלמדים והלומדים‪ ,‬כמו תרגום אונקלוס או תרגום רס"ג‪ ,‬ובוודאי‬
‫גם ממסורות לשון מקומיות אחרות שרווחו בעל–פה ולא תועדו‪ .‬נוסף על כך‬
‫הידע הבין–טקסטואלי‪ ,‬הבין–לשוני והלשוני השונה של המלמדים לדורותיהם‬
‫הביא בכל קהילה לשילובם ולשיקועם של מבנים מילוניים–סמנטיים שלא נהגו‬

‫בערבית הדבורה שלה‪ ,‬ובהם גם השיבושים יוצאי הדופן‪ ,‬בלשון השרח‪.‬‬
‫בעניין טיבה של לשון זו שואל אבישור בין יתר השאלות המכוונות את‬
‫מחקרו 'האם תרגומי התנ"ך כתובים דיאלקט במשלב גבוה מזה הנוהג בלשון‬
‫של ספרות כתובה אחרת? או מן הלהג המדובר?' (עמ' ‪ .)xxix‬גם כאן הוא‬
‫כאילו יוצא מן ההנחה שהייתה אחידות בלשון הספרותית ובלשון הדבורה של‬

‫השוו‪ :‬בר־אשר‪ ,‬לשון לימודים (לעיל‪ ,‬הערה ‪Joseph Chetrit, ;)3‬‬ ‫‪ 8‬‬
‫‪Discours, Hybridation et Diversité intra-linguistique: Etudes socio-‬‬

‫‪pragmatiques sur les langues juives, le judéo-arabe et le judéo-‬‬
‫‪ ;berbère, Paris & Louvain 2007, pp. 515–540‬יוסף שיטרית‪,‬‬
‫לשון ומאגריה לשון ומארגיה‪ :‬מחקרים סוציו־פרגמטיים‬
‫בערבית היהודית בצפון אפריקה ובמרכיב העברי שבה‪:‬‬
‫כתבות‪ ,‬סיפורים‪ ,‬שירים ופתגמים‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' ‪-174‬‬

‫‪.183‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪229‬‬