Page 232 - peamim130
P. 232
הקהילות שנהגה בהן הערבית–היהודית ,ולא היא .למעשה בערבית–היהודית
של קהילות המזרח וצפון אפריקה ,כמו בכל יתר לשונות היהודים ,היה מגוון
לשוני רב ביותר בלשון הטקסטים הנחשבים ספרותיים ,בין שהיו כתובים ובין
שהועברו בעל–פה ,בין שהיו ממקור ערבי–יהודי ובין שהיו ממקור ערבי–מוסלמי,
כמו שירת הנשים והפתגמים למשל -וכך גרס גם אבישור במחקרים אחרים
שלו על הערבית–היהודית .הוא הדין במימושיה של הלשון הדבורה בפיהם של
בני הקבוצות החברתיות–התרבותיות השונות שהרכיבו את המארג החברתי של
הקהילה -רבנים ותלמידי חכמים ,המוני הגברים והמוני הנשים .כיום זמינים
למחקר אלפי מסמכים וחיבורים בדפוס (כולל פרסומים עיתונאיים רבים)
ובכתיבת יד וכן מאות שעות של הקלטות שמתעדים את הפעילות השיחית
והטקסטואלית של הקהילות דוברות הערבית–היהודית .הם מונחים בספריות
הציבוריות בארץ ובעולם ומזמינים את החוקרים לעיין בהם ולחשוף את המגוון
הרב של ה ֶלְקטים ,הסוציולקטים והארכילקטים המרכיבים אותם9.
לסיכום עיון זה בחיבור שלפנינו ייאמר שמסורת השרח של ארם–צובא
זכתה בחלקה למהדורה מפוארת ולמחקר מעמיק של מאפייניה התרבותיים,
הטקסטואליים והלשוניים בידי אחד החוקרים המיומנים ביותר בתחום .יהי
רצון שמסורות שרח נוספות ,מעניינות לא פחות מזו של ארם–צובא ,יזכו לאותו
יחס של כבוד ויטופלו באהבה כמו בחיבור שלפנינו בידי יוצאי הקהילות שבהן
התגבשו.
ולבסוף ,האם יהודי חלב 'העריצו' את השרח שלהם ,כפי שכתב אבישור
בהקדמה למחקרו? תיאור זה נראה מוגזם ואף מוזר במקצת .בקהילות היהודיות
המסורתיות זכו להערצה והתקדשו רק החיבורים הקנוניים של היהדות הרבנית,
המקראיים והבתר–מקראיים ,ובכללם חיבוריהם של ענקי הרוח היהודים בימי
כמו חוקרים נוספים של הערבית־היהודית הסתמך אבישור על 9
מאמרו של בלנק ,שהיה חדשני בזמנו .ראוHaim Blanc,‘Notes :
on the Literary Idiom of the Baghdadi Jews’, For Max Weinreich
on his Seventieth Birthday: Studies in Jewish Languages, Literature,
.and Society, The Hague 1964, pp. 18–30אך מן הקורפוסים
הנרחבים המשמשים אותי במחקריי בערבית־היהודית
מתברר שהתיאור שהציע בלנק סכמטי ביותר ואינו מבחין בין
מסורות טקסטואליות שונות ובין פעילויות לשוניות מגוונות
ומובחנות היטב ,כמו הטקסטים של השרח מזה והטקסטים
הספרותיים של השירה והפרוזה מזה .בעניין המגוון הלשוני
בערבית־היהודית בפרט ובלשונות היהודים בכלל ראו את
חיבוריי הנזכרים בהערה הקודמת ,ברוב פרקיהם ,וראו בפרקי
המבוא שם דיון עיוני במורכבותו של מגוון זה.
עיונים וביקורת :יוסף שיטרית 230
