Page 227 - peamim130

‫לתורה מובא לפנינו גם הטקסט המלא של התורה על פי הנוסח המשוחזר של‬
‫כתר ארם–צובא‪ ,‬שכידוע שרדו ממנו רק פרקים מספר דברים‪.‬‬

‫אבישור כתב כאמור מבוא נרחב וסיכם בו את מחקריו על מסורת השרח‬
‫של קהילת חלב ועל מסורות שרח נוספות בקהילות המזרח‪ .‬פרסומיו הרבים‬
‫של המחבר בתחום זה‪ ,‬שלא כולם באים לידי ביטוי במבוא זה‪ 2,‬גאלו מתהום‬
‫הנשייה מסורת טקסטואלית זו‪ ,‬ששימשה יסוד לחינוך היהודי הקהילתי בכל‬
‫ארצות המזרח וצפון אפריקה‪ ,‬ושעברה מדור לדור בעיקר בעל–פה‪ 3.‬על פי‬
‫גילויים של שני העשורים האחרונים‪ 4‬מסורת זו נוסדה כנראה עוד לפני שנפוץ‬
‫במאה העשירית תרגומו המפורסם של רב סעדיה גאון לתורה‪ ,‬והתקיימה‬
‫במקביל לו עד שנפסק השימוש בו בקהילות המזרח וצפון אפריקה‪ ,‬כנראה‬
‫במאה השש עשרה‪ .‬לאחר מכן השכיחו מסורות השרח שבעל–פה את תרגומו‬
‫של רס"ג בכל הקהילות‪ ,‬להוציא קהילות יהודי תימן‪ ,‬שהמשיכו להשתמש בו‬

‫כחלק מן ה'תאג'' עד ימינו‪.‬‬
‫עיקרו של המבוא מוקדש לתיאור מסורת השרח של קהילת ארם–צובא‪,‬‬
‫לסקירה רחבה של כתבי–יד ודפוסים שבהם הועלתה מסורת זו על הכתב‪,‬‬
‫להשוואה מדוקדקת בין כתבי–יד האוצרים את הטקסט הערבי–היהודי של‬
‫התנ"ך‪ ,‬אם בתרגום מלא של הפסוקים אם בתרגום המילים הקשות (או המילים‬
‫החמורות‪ ,‬כפי שהן מכונות בחלב)‪ ,‬ולתיאור ייחודה הלשוני והבין–טקסטואלי‬
‫של מסורת השרח של יהודי חלב‪ .‬אבישור גם מתאר בקצרה במבוא את היצירה‬

‫כתב היד של המחבר נמסר כנראה בשנת ‪ ,2001‬השנה שבה‬ ‫ ‪2‬‬
‫נגמר פירוט עבודותיו‪ ,‬והספר יצא לאור חמש שנים מאוחר‬ ‫ ‪3‬‬
‫יותר‪ .‬עבודות נוספות של המחבר בתחום השרח ראו‪ :‬יצחק‬ ‫ ‪4‬‬
‫אבישור‪ ,‬תרגומי התנ"ך בערבית־יהודית במזרח‪ :‬סקירות‬

‫ועיונים‪ ,‬תל־אביב תשס"ב‪.‬‬
‫ראו גם את עבודותיו של משה בר־אשר על השרח של יהודי‬
‫צפון אפריקה ובמיוחד של יהודי מרוקו‪ :‬משה בר־אשר‪,‬‬
‫מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה‪ ,‬ירושלים תשנ"ח;‬
‫הנ"ל‪ ,‬לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו‪ ,‬א‪-‬ג‪ ,‬ירושלים‬

‫תשס"א‪.‬‬
‫‪Joshua A. Blau, ‘On a Fragment of the Oldest Judaeo-Arabic Bible‬‬

‫‪Translation Extant’, idem & Stephan C. Reif (eds.), Genizah‬‬

‫‪Research After NinetyYears:The Case of Judaeo-Arabic,Cambridge‬‬
‫‪ ;1987, pp. 31–39‬יהושע בלאו וסיימון הופקינס‪' ,‬תרגומי‬
‫מקרא קדומים לערבית־היהודית'‪ ,‬פעמים ‪( 83‬תש"ס)‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;14-4‬יוסף טובי‪' ,‬שרידי תרגום ערבי לתורה קודם לתפסיר‬
‫רב סעדיה גאון'‪ ,‬מסורות ז (תשנ"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;129-87‬הנ"ל‪,‬‬
‫'תפסיר אלפאט' בכתיב פונטי לחומש שמות וקטעים נוספים‬

‫לתרגומים עממיים'‪ ,‬בין עבר לערב ב (תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.74-53‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪225‬‬