Page 228 - peamim130
P. 228

‫הספרותית בערבית–יהודית שנכתבה בקהילת חלב‪ ,‬ובכלל זה הפרפרזות‬
‫השיריות של ספר בראשית (האצורות עדיין בכתבי–יד) ושל שיר השירים (שיצאו‬
‫בדפוס בבואנוס–איירס)‪ ,‬וקורפוסי שירה האצורים בכתבי–יד‪ ,‬ושעדיין לא זכו‬
‫לחוקר וגואל‪ .‬המחבר כולל בשירה זו שירי ֻמוַׁ ַש ַחאת (עמ' ‪ ,)xviii‬שהוא רואה‬
‫בהם יצירה יהודית; אך שירים אלו הם העתקות של שירים ערביים–מוסלמיים‬
‫מימי הביניים ומתקופות מאוחרות יותר עם ציון הלחנים והמודוסים שלהם‪,‬‬
‫ושימשו לרוב מצע מוזיקלי לפיוטים העבריים שנתחברו או נצרכו בקהילה‪,‬‬
‫ואשר רשומים לרוב בסמוך לשירים הערביים המקוריים‪ .‬שימוש כזה בשירים‬
‫ערביים–מוסלמיים נפוץ בכל קהילות המזרח וצפון אפריקה‪ ,‬ולדעתי אין לכלול‬

                       ‫שירים אלה ביצירה המקורית של הקהילות היהודיות‪5.‬‬
‫בדיון במסורת השרח של ארם–צובא אבישור מסתמך בעיקר על כתבי–יד‬
‫שגילה במחקרו וכן על דפוסים (כמו מפעלו של הרב מאיר ששון בסוף המאה‬
‫התשע עשרה בירושלים) ועל הקלטות מאוחרות של חכמי הקהילה‪ ,‬שנעשו‬
‫בעיקרן במסגרת ה'מרכז לחקר מסורות קהילות ישראל' שבאוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ .‬הוא קובע על פי הסברה את ראשית התמסדותה של המסורת‬
‫העצמאית של השרח החלבי במאה השש עשרה‪ ,‬אך התיעוד הכתוב שעליו הוא‬
‫מסתמך התחיל במאה השמונה עשרה בלבד‪ .‬הוא מתאר בפירוט רב ארבעה‬
‫כתבי–יד חשובים שהועתקו כולם בארם–צובא‪ ,‬וששימשו אותו בההדרת תרגום‬
‫התורה‪ .‬לבד מכתב–היד שברשותו‪ ,‬כתב–יד א‪ ,‬שנכתב במאה התשע עשרה‪,‬‬
‫ושהוא כאן נוסח היסוד‪ ,‬אבישור מתאר שני כתבי–יד נוספים (ב‪ ,‬ג)‪ ,‬ומרחיב‬
‫במיוחד בדבריו על כתב–יד ד‪ ,‬שאינו שלם‪ ,‬ושהחלקים ששרדו ממנו מפוזרים‬
‫במקומות שונים‪ .‬אבישור הצליח לחבר חלקים אלה‪ ,‬והוא מפרסם מתוך‬
‫כתב–היד מסמך חשוב ביותר להבנת התמסדות מסורת השרח בחלב ובקהילות‬
‫ישראל בכלל (עמ' ‪ .)xxvi-xxiii‬הטקסט הוא ההקדמה העברית שכתב חביב‬
‫עינתיבי לחיבורו 'נוה חביב'‪ ,‬שבו העלה על הכתב את השרח המלא של יהודי‬
‫חלב לאחר שעיבדו והשלימו במשך חמש שנים (‪ .)1737-1732‬בהקדמתו תיאר‬
‫הכותב את הקשיים שנתקל בהם בבואו ללמד את השרח לבני הקהילה‪ ,‬את‬
‫הזלזול של רבני הקהילה בעיסוקו‪ ,‬את לבטיו הדידקטיים ואת הידרשותו לבסוף‬
‫למפרשים הקנוניים של המקרא כמו רש"י ורד"ק (על פי 'ספר השורשים') כדי‬
‫להבין לאשורם את העניינים‪ ,‬את הפסוקים ואת המונחים המקראיים הקשים‪,‬‬
‫לתרגמם לערבית–היהודית של קהילתו ולסלק את השיבושים שהילכו בזמנו‬

‫השוו‪ :‬יוסף שיטרית‪ ,‬השירה הערבית היהודית שבכתב בצפון‬                ‫	‪5‬‬
‫אפריקה‪ :‬עיונים פואטיים‪ ,‬לשוניים ותרבותיים‪ ,‬ירושלים‬

                                                ‫תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.22-21‬‬

‫עיונים וביקורת‪ :‬יוסף שיטרית‬                                            ‫‪226‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233