Page 233 - peamim130
P. 233
הביניים ,כמו רס"ג ,ר' שלמה אבן גבירול ,ר' יהודה הלוי והרמב"ם ,וכן ספר
ה'זוהר' .לא תמצא בקהילות יהודיות המסורתיות טקסטים או יצירות בלשון
היהודית המקומית ,כמו הערבית–היהודית ,שזכו ליחס זה ולקדושה זו .בפיהם
של בני הקהילה שזכרו את לימוד השרח שלהם על בוריו ,והם היו מעטים
בכל הקהילות ,להוציא מלמדי השרח עצמם ,הייתה אולי ערגה ללימודיהם
בבתי המדרש ,שהיו מבוססים על השרח ,אך בוודאי לא היו רגשי הערצה.
בכל קהילות המזרח וצפון אפריקה היה השרח חומר לימודי קודם כול ,ולא
כל לומדיו הצעירים הבינו את מלוא מרכיביו הלשוניים ,שהיו שייכים כביכול
ללשונם הטבעית .כפי שהוכיח אבישור במחקרו ,לשון השרח כללה רובדי לשון
מגוונים ומקורות שאיבה והעתקה רבים ,ומעטים בלבד יכלו לשלוט שליטה
מלאה בכל מכמניה וליהנות מעושרה הלשוני–המילוני .למעשה רק משוררים
שכתבו שירים בערבית–יהודית ,ושזכרו את השרח שלמדו ,עשו שימוש בידע
לשוני זה בשיריהם.
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 231