Page 230 - peamim130

‫ואחרי רמות לשון גבוהות המתבקשות כביכול מכך‪ ,‬מתעלם ממהותה‬
‫התרבותית–הטקסטואלית המיוחדת של מסורת השרח‪ ,‬אף שמהות זו מוכרת‬
‫היטב לחוקרים‪ ,‬ובהם אבישור‪ ,‬שהרי הם מודעים לשיבושים שבלשון השרח‬
‫ומרבים להבליטם‪ .‬מן הראוי לחזור ולהדגיש שתרגומו הערבי הקלסי והקנוני‬
‫של רס"ג ‪ -‬המונח כאן ביודעין או שלא ביודעין כדגם המופתי‪ ,‬הרצוי והמצופה‬
‫של העתקת טקסטים מקראיים ללשונות היהודים בכלל ולערבית–היהודית‬
‫בפרט ‪ -‬הוא למעשה יוצא מן הכלל שאמור להעיד על הכלל‪ .‬בזכות ידיעותיו‬
‫המעמיקות בערבית הקלסית המוסלמית של זמנו והתמצאותו יוצאת הדופן‬
‫בים היצירות השיריות וההגותיות שנכתבו בה‪ 7,‬חיבר רס"ג בתרגומי המקרא‬
‫שלו ‪ -‬כמו בחיבוריו האחרים בערבית ‪ -‬יצירת מופת עצמאית‪ .‬מאחר שנתגלו‬
‫שרידים מן המסורות העתיקות של תרגומי המקרא בעל–פה שקדמו לתרגומו‪,‬‬
‫ושהמשיכו להתקיים אחריו‪ ,‬יש להעלות את ההשערה שרס"ג הכיר מסורות‬
‫לא–מלומדות אלה ותרגם את המקרא כדי להפקיע את לימודו ממסורות אלה‪.‬‬
‫אולם עובדה היא שיצירת מופת זו חדלה לשמש ברוב קהילות ישראל במזרח‬
‫ובצפון אפריקה‪ ,‬כנראה לאחר גירוש ספרד וההיערכות החדשה של התרבות‬
‫היהודית ביחס לתרבות הערבית–המוסלמית בעקבות אירוע טראומטי זה‪ .‬עובדה‬
‫זו תומכת בסברה שתרגום רס"ג מלכתחילה כוון בעיקרו לעילית התרבותית‬
‫של הקהילות דוברות הערבית‪ ,‬ששלטה בערבית הספרותית ואף יצרה לה אחר‬

‫כך מקבילה בדמות הערבית–היהודית הבינונית‪.‬‬
‫לעומת תרגום רס"ג תרגומי השרח שבעל–פה עובדו והופצו מלכתחילה‬
‫לא כיצירה ספרותית עצמאית אלא להפך‪ ,‬כטקסט טכני הנספח למקרא‪,‬‬
‫והמשועבד למבנה הטקסט המקראי ולתחבירו‪ .‬השרח אמור היה להנהיר ‪ -‬ותו‬
‫לא ‪ -‬את משמעי המילים והמונחים העבריים והארמיים של הטקסט המקראי‬
‫בשפת האם של הדרדקים שלמדו את יסודות הטקסטים הקנוניים של הקהילה‪.‬‬
‫הצמדתו היתרה ‪ -‬והלא טבעית ‪ -‬של טקסט השרח לתחביר המקור המקראי‬
‫ולסדר הפסוקים והאמירות שבו‪ ,‬וכתוצאה מכך התרגום המילולי–הבבואתי‬
‫שהוא יישם ואף קידש‪ ,‬מטרתם הייתה אחת ‪ -‬לחרות בתודעת הלומד את‬
‫קדימותו‪ ,‬עליונותו וקדושתו של הטקסט המקראי המקורי על פני התרגום שלו;‬
‫התרגום היה רק אמצעי עזר להבנת המשמעים העבריים המקוריים ולזכירתם‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬לשרח וללשונו היו מיסודם תכונות של מבני כלאיים‬
‫בין–טקסטואליים‪ ,‬בין–לשוניים ובין– ֶלְק ָטליים בתוך המגוון הלשוני הרחב‬
‫של הערבית–היהודית לתקופותיה ולשכבותיה‪ .‬יסודה של לשון השרח היה‬

‫ ‪ 7‬השוו‪ :‬יוסף טובי‪ ,‬קירוב ודחייה‪ :‬יחסי השירה העברית והשירה‬
‫הערבית בימי הביניים‪ ,‬חיפה תש"ס‪.‬‬

‫עיונים וביקורת‪ :‬יוסף שיטרית‬ ‫‪228‬‬