Page 88 - חיי יוסף

‫חיי יוסף • ‪66-64‬‬

‫רבים מתוך המעשרות שניתנו להם‪ ,‬שקיבלו כחוב מכיוון שהיו כוהנים‪ 104,‬החליטו‬
‫לחזור אל אדמת הבית שלהם; אך לאחר שזירזתי אותם להמשיך ולהישאר עד‬
‫אשר יתייצבו העניינים‪ ,‬הם השתכנעו‪ )64( .‬ובכן‪ ,‬לאחר שיצאתי עמם מעירם של‬
‫אנשי ציפורי הגענו לכפר המכונה בית מעון‪ ,‬המרוחק מטבריה כארבע סטאדיות‪105.‬‬
‫משם שלחתי למועצה של טבריה וזימנתי את ראשי העם לבוא אלי‪ )65( .‬בבואם‬
‫(ויחד עמם בא גם יוסטוס)‪ 106‬אמרתי שיחד עם אלה נשלחתי כנציג מטעם ֶח ֶבר‬
‫הירושלמים‪ 107‬כדי לשכנעם להשמיד את הבניין שבנה הורדוס הטטרארך‪ 108,‬שיש‬
‫בו דמויות של בעלי חיים (שהחוקים אוסרים לבנות כך)‪ ,‬וזירזתי אותם להתיר‬
‫לנו לעשות כן במהרה‪ )66( 109.‬במשך זמן רב אנשי ק ּפלוס‪ 110‬וראשיהם (של אנשי‬
‫טבריה) לא רצו להרשות (לנו את הדבר)‪ ,‬אולם אחרי שלחצנו עליהם הם הסכימו‪.‬‬
‫אך הקדים אותנו ישוע בן צפיא‪ ,‬אשר – כפי שכבר אמרנו – שלט בסיעה של‬
‫מלחים וחסרי כול‪ 111:‬הוא לקח עמו מספר גליליים והצית את כל הארמון‪ 112,‬בחשבו‬

‫מסודר שהסמיך את יוספוס‪ .‬אולם כפי שמסביר‬ ‫‪ 104‬על כך שמעשרות (‪ )δεκάται‬בימי הבית השני‬
‫פרייס (ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪ )65–64‬נראה שאין‬ ‫שולמו לכוהנים (ולא ללוויים כדין התורה‪ ,‬במדבר‬
‫כאן אלא רטוריקה של יוספוס‪ ,‬המבקש לתאר‬ ‫יח כא–לא)‪ ,‬ראו‪ :‬יהודית יא יג וגרינץ‪ ,‬יהודית‪,‬‬
‫את הדברים באופן ממוסד יותר ממה שהיו‬ ‫עמ' ‪ .192–191‬אשר למסירתם ישירות לכוהנים‬
‫באמת‪ ,‬ובכך הן לצייר את היהודים כמסודרים‬ ‫ולא באמצעות בית המקדש ראו‪ :‬גרינץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫והן להסיר מעצמו משהו מן האחריות‪ .‬אין גוף זה‬ ‫‪ ;191–190‬ספראי‪ ,‬העלייה לרגל‪ ,‬עמ' ‪.130–127‬‬
‫נזכר במלחמת היהודים; כינונו אינו מתואר בשום‬ ‫נראה שהדבר האחרון בפני עצמו אמור להעיד על‬
‫מקום; מבט בסע' ‪ 310–309‬מלמד שהכוח היה‬ ‫עמיתי יוספוס שהיו רודפי בצע (וראו סע' ‪,)!73‬‬
‫בידי כמה אנשים תקיפים ועליהם העם לחץ; ואין‬ ‫שלא כמוהו (סע' ‪ ;)80‬השוו‪ :‬קדמוניות היהודים כ‪,‬‬
‫רמז לא ֵספות ולהצבעות של " ֶח ֶבר"‪ .‬ראו‪ :‬צ'ריקובר‪,‬‬
‫היהודים‪ ,‬עמ' ‪ .207–206‬כך גם לגבי "העם"; ראו‬ ‫‪ 181‬וירושלמי‪ ,‬סוטה ט יא‪ ,‬כד ע"א‪.‬‬
‫‪ 105‬אורך הסטאדיון לא היה אחיד‪ ,‬אולם ככלל יש‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.43‬‬ ‫לחשבו בין ‪ 180‬ל־‪ 190‬מטרים‪ .‬האתר מזוהה‬
‫‪ 108‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬שייסד את טבריה (קדמוניות‬ ‫היום בנצר א־דין‪ ,‬מצפון־מערב לטבריה‪ .‬ראו‪:‬‬

‫היהודים יח‪ ;)38–36 ,‬ראו הערה ‪.66‬‬ ‫אביעם‑ריצ'רדסון‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמ' ‪.183–182‬‬
‫‪ 109‬על התנגדות לאמנות דמות‪ ,‬על פי פרשנות קפדנית‬ ‫‪ 106‬האופי המשני של הערה ממוסגרת זו ניכר בעובדה‬
‫של הדיבר השני‪ ,‬כאחד הסעיפים העיקריים של‬ ‫שבסעיף הבא מסופר על עמדותיהם של בני שתי‬
‫קנאות יהודית‪ ,‬ראו‪ :‬פיין‪ ,‬אמנות וזהות (עמ' ‪–22‬‬ ‫הסיעות האחרות המנויות לעיל (סע' ‪,)36–33‬‬
‫אך לא של זאת של יוסטוס‪ .‬ריהל (יוסטוס‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 36‬על יוספוס); לוין‪ ,‬אמנות דמות‪.‬‬ ‫‪ ,)302‬הרואה ביוסטוס איש הנאמן לאגריפס השני‬
‫‪ 110‬ראש הסיעה הראשונה‪ ,‬שהתנגדה למלחמה (סע'‬ ‫בכל מעשיו‪ ,‬מניח שיוסטוס תמך בהתנגדות של‬
‫קפלוס (הנזכרת בסעיף הבא) להריסת הארמון של‬
‫‪.)32‬‬ ‫אנטיפס‪ .‬אולם מלבד פרשה זו נשענת התאוריה‬
‫‪ 111‬נראה שהכוונה לסיעה השנייה שמנה לעיל (סע'‬ ‫ההיא רק על העובדה שיוסטוס ברח לאגריפס‬
‫‪ ,)35‬שחבריה היו תומכי מלחמה "בלתי־מצוינים"‪.‬‬ ‫מאימת יוספוס (סע' ‪ )393–390 ,354‬ואגריפס חנן‬
‫אין זה נכון שישוע בן צפיא כבר זוהה; זה אזכורו‬ ‫אותו ואף מינה אותו למשרה (סע' ‪,)410 ,356–355‬‬
‫הראשון בספר‪ ,‬ולפנינו אפוא דוגמה של התרשלות;‬ ‫וקשה לבנות על יסודות אלה‪ .‬וראו גם הערות ‪,69‬‬
‫ראו הערה ‪ 36‬למבוא‪ .‬לפי סע' ‪ 134‬ו־‪ 271‬ישוע היה‬
‫‪.375 ,357‬‬
‫ארכון טבריה; וראו להלן‪ ,‬הערה ‪.166‬‬ ‫‪ 107‬מונח זה (‪ )τὸ κοινόν‬חוזר פעמים רבות בספרנו‬
‫‪ 112‬יוספוס מנגיד‪ :‬הוא עצמו יזם פעולה מצומצמת‬ ‫(סע' ‪ )393 ,341 ,254 ,190 ,72‬ומרמז כביכול על גוף‬
‫(להשמיד רק את הבניין) במצוות שולחיו‬
‫הירושלמים ומתוך מניע דתי‪ ,‬ואילו ישוע ושותפיו‬

‫‪79‬‬