Page 87 - חיי יוסף
P. 87

‫חיי יוסף • ‪63-56‬‬

‫(‪  )56‬הוא ציווה שישלחו אליו שבעים איש מראשוני העיר כדי שיגנו עליהם מפני‬
‫ההאשמה שהושמעה נגדם‪ .‬ובכן‪ ,‬לאחר שהלכו השנים ־עשר אל בני עדתם‬
‫שבאקבטנה ומצאום שהם אינם חושבים כלל על מרדנות‪ ,‬הם שכנעו אותם לשלוח גם‬
‫את השבעים‪  )57( .‬והם‪ ,‬בלי שחשדו כלל במה שעמד לקרות‪ ,‬שילחו (את האנשים)‬
‫ואלה‪ ,‬יחד עם שנים ־עשר השליחים‪ ,‬ירדו לקיסריה‪ .‬ורוס יצא לקראתם עם כוח‬
‫מלכותי‪ ,‬הרג את כולם יחד עם השליחים והחל לעשות את הדרך נגד היהודים אשר‬
‫באקבטנה‪  )58( .‬אבל אחד מן השבעים שניצל הקדים (את ורוס) ודיווח להם‪ ,‬והם‪,‬‬
‫לאחר שלקחו כלי נשק‪ ,‬נסוגו עם נשיהם וילדיהם למבצר גמלא‪ ,‬בהשאירם אחריהם‬
‫את הכפרים מלאי כל טוב ורבבות רבות של בהמות‪  )59( .‬משנודעו הדברים האלה‬
‫לפיליפוס‪ ,‬בא אף הוא אל מבצר גמלא‪ ,‬ועם בואו צווח ההמון וקרא לו להנהיג‬
‫אותם ולהילחם ב ַורוס ובסורים שבקיסריה – שהרי נפוצה (שמועה) שהמלך נהרג‬
‫בידיהם‪  )60( 101.‬פיליפוס ריסן את יצריהם‪ ,‬ובהזכירו את מעשי החסד של המלך‬
‫כלפיהם ובספרו על גודל כוחם של הרומאים הוא אמר שאין זה מועיל להרים נס‬
‫מלחמה נגדם; לבסוף שכנעם‪  )61( .‬אך המלך‪ ,‬אשר נודע לו ש ַורוס עתיד לקטול‬
‫ביום אחד את יהודי קיסריה יחד עם נשותיהם וילדיהם – רבבות אנשים – שלח‬
‫להביא את אייקואוס מודיוס ושלחֹו כיורש תפקידו של ורוס‪ ,‬כפי שסיפרנו במקום‬
‫אחר‪ 102.‬ואילו פיליפוס החזיק במבצר גמלא ודאג שגם השטח מסביב יישאר נאמן‬

                                                                                     ‫לרומאים‪.‬‬

                                                    ‫יב‪ .‬מהלכים ראשונים בטבריה‬

‫(‪  )62‬ואני‪ ,‬אחרי שבאתי לגליל ולמדתי את הדברים האלה מפי מי שדיווחו‪ ,‬כתבתי‬
‫לסנהדרין שבירושלים‪ 103‬על אודות הדברים האלה ושאלתי מה הם מצווים שאעשה‪.‬‬
‫הם עודדו אותי להישאר (ולהמשיך) – בהחזיקי לצדי גם את אלה שנשלחו עמי‪,‬‬
‫אם ירצו – להשגיח על הגליל‪  )63( .‬אולם אלה שנשלחו עמי‪ ,‬לאחר שצברו כספים‬

‫קצין בכיר מאוד בצבאו של אגריפס השני‪ .‬לספרות‬                               ‫‪ 1	01‬בידי ורוס והסורים אנשי קיסריה‪.‬‬
‫על כתובת זו ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬אגריפס‪ ,‬עמ' ‪ ,149‬הערה‬           ‫‪ 1	02‬נראה שהכוונה לסע' ‪ ;180‬על פירוק הסיפור הזה‬
                                                        ‫ראו להלן‪ ,‬הערה ‪ .149‬וראו גם‪ :‬מלחמת היהודים‬
                                                  ‫‪.125‬‬  ‫ב‪ .483 ,‬האיש אינו מוכר פרט לאזכורים הנוספים‬
‫‪ 	103‬זהו האזכור היחיד של גוף זה בספרנו‪ ,‬וקשה‬            ‫להלן‪ ,‬סע' ‪ ;181–180 ,114 ,74‬לפי סע' ‪ 180‬היה‬
‫לדעת אם יש לסמוך עליו‪ .‬בכל מקום אחר מכנה‬                ‫חבר ותיק של פיליפוס‪ .‬על צורת השם ראו‪ :‬מייסון‪,‬‬
‫יוספוס את שולחיו "חבר הירושלמים" (ראו להלן‪,‬‬             ‫ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,56‬הערה ‪ .326‬שירותם של קצינים רומים‬
‫הערה ‪ ,)107‬והגוף הנזכר כאן אינו עושה דבר חוץ‬            ‫בצבאו של אגריפס השני משתקף גם בסע' ‪,157‬‬
‫מאישור שליחותו המקורית‪ .‬וראו‪ :‬פרייס‪ ,‬ירושלים‬            ‫‪ ,398‬ובכתובת שפורסמה בשנת ‪ ,1966‬המפרטת‬
                                                        ‫את קורות חייו של טיטוס מוקיוס קלמנס‪ ,‬שהיה‬
                                  ‫במצור‪ ,‬עמ' ‪.67–66‬‬

                                                                                                               ‫‪78‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92