Page 96 - חיי יוסף
P. 96

‫חיי יוסף • ‪113-107‬‬

          ‫אלי וביקש לקבל רשות לבוא אלי ולהקביל את פני‪ .‬אחרי שהסכמתי (שהרי לא‬
          ‫חשדתי כלל במזימתו) הוא לקח את יחידת הליסטים שלו ומיהר נגדי‪  )107( .‬אולם‬
          ‫מעשה הרשע שלו לא הביא להשגת מטרתו‪ ,‬כי כבר בהתקרבו הגיע אלי אחד‬
          ‫מאנשיו שערק וגילה לי את תכניתו‪ .‬ואני‪ ,‬משנודעו לי הדברים האלה‪ ,‬התקדמתי‬
          ‫אל שוק העיר בהעמידי פנים כאילו אינני יודע על המזימה‪ .‬הבאתי יחד עמי גם‬
          ‫גליליים חמושים רבים וגם מספר טבריאנים‪  )108( .‬אחרי שציוויתי גם לשמור על‬
          ‫כל הדרכים באופן בטוח ביותר‪ ,‬הוריתי לאלה אשר על השערים להרשות רק‬
          ‫לישוע להיכנס‪ ,‬יחד עם אנשיו הראשיים‪ ,‬אך למנוע כניסה מכל האחרים ולהכות‬
          ‫במי שינסו להיכנס בכוח‪  )109( .‬מכיוון שהם עשו כפי שנצטוו נכנס ישוע יחד עם‬
          ‫מעטים (בלבד)‪ ,‬ואחרי שציוויתיו להשליך את כלי נשקו מיד ([ואיימתי] שייהרג‬
          ‫אם לא יציית)‪ ,‬בראותו אנשים חמושים עומדים מסביב מכל צד הוא היה מפוחד‬
          ‫ונשמע‪ .‬ואילו ההולכים אחריו‪ ,‬שנמנעה כניסתם‪ ,‬ברחו לאחר שנודע להם דבר‬
          ‫מעצרו‪  )110( .‬ואני‪ ,‬לאחר שזימנתי את ישוע למקום שבו היינו לבדנו‪ ,‬אמרתי שלא‬
          ‫נעלמה ממני המזימה שהכין נגדי‪ ,‬אף לא מי הם אלה אשר שלחוהו; ואף על פי כן‬
          ‫אסלח לו אם יקבל על עצמו לחזור בתשובה ויהיה נאמן ְּכ ַל ַּפי‪  )111( .‬מאחר שהלה‬
          ‫הבטיח לעשות את הכול‪ ,‬שחררתיו בהסכימי שיאסוף שוב את האנשים שהיו לו‬
          ‫מקודם‪ .‬ואילו את אנשי ציפורי הזהרתי שאם לא יחדלו מן האיוולת הם ייתנו על‬

                                                                                            ‫כך את הדין‪.‬‬

                                                             ‫כג‪ .‬יוספוס מגן על שני פליטים‬

          ‫(‪  )112‬בעת ההיא הגיעו אלי שני אצילים מתחום שלטונו של המלך (אגריפס) בארץ‬
          ‫הטרכון בהביאם עמם את סוסיהם ונשקם‪ ,‬יחד עם הכספים שהבריחו‪  )113( 146.‬את‬
          ‫אלה היו היהודים‪ 147‬מאלצים להימול‪ ,‬אם ברצונם להישאר אצלם‪ ,‬אך לא הרשיתי‬
          ‫להשתמש בכוח באמרי שצריך שכל אדם יירא את האלוהים לפי בחירתו אולם‬
          ‫לא בכוח;‪ 148‬וצריך שאלה אשר נמלטו אלינו למען ביטחונם לא יתחרטו על כך‪.‬‬

    ‫לגליל‪ ,‬כינוי רגיונלי ("גליליים") אינו מספיק כדי‬          ‫‪ 	146‬נראה שיוספוס מבחין כאן בין רכושם הפרטי‬
    ‫להבהיר שהכוונה לבני הדת היהודית‪ .‬וראו הערה‬               ‫שהחוסים יכלו לקחתו עמם מבלי להסתירו‪ ,‬מכאן‪,‬‬
                                                             ‫והכספים שהבריחו‪ ,‬מכאן‪ .‬לנוסח ותרגום כאן‪,‬‬
                                                        ‫‪.52‬‬
    ‫‪ 	148‬להדגשת היסוד של בחירה חופשית בקבלת‬                                 ‫ראו‪ :‬שוורץ‪ ,‬שני חיי יוסף‪.316–314 ,‬‬
    ‫עול מצוות‪ ,‬ראו גם נגד אפיון ב‪ ;220 ,‬קדמוניות‬             ‫‪ 	147‬כלומר – מבין הגליליים‪ .‬כאן נזקק יוספוס לכינוי‬
    ‫היהודים יז‪ ;151 ,‬ולהלן עמ' ‪ .155–154‬להשלכה‬               ‫"יהודים" כדי להבהיר שמדובר ביהודים מן הגליל‪,‬‬
    ‫כאן‪ ,‬שייראת אלוהים עשויה להספיק ואין צורך‬                ‫שהרי בהקשר זה‪ ,‬המדבר על נכרים מאזור הסמוך‬

‫‪87‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101