Page 12 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 12
| 10מבוא
לספר קהלת ,כגון ספר בן־סירא ,משלי בן עיראי ועוד ,שאין בהן יומרה נבואית כלשהי,
אף על פי שגם הן מפוסקות לפסוקים ומוטעמות בטעמים.
1ב .הרקע לכתיבת ספר הגלוי
סעדיה נולד בדילץ שבמצרים במחוז פיום .כוכבו דרך בשמי בגדאד לאחר שפקד
את מרכזי היהדות החשובים של קהיר ,טבריה וחלב .בבגדאד הכירו בגדולתו ,עד
שהציעו לו ,לזר ממצרים ,לשמש גאון ישיבת סורא .כשעמד המינוי על הפרק ,ידע
ניסים הנהרואני ,אחת הסמכויות הרוחניות הגדולות בבגדאד ,להזהיר את ראש הגולה
דוד בן זכאי מפני מינויו של סעדיה .הוא אמר לו שסעדיה הוא אדם תקיף ,בעל יכולת
רטורית גדולה ,אבל אדם בלתי צפוי אשר יש לחשוש מפניו ומפני מוצא פיו' :אע"פ
שהוא אדם גדול ומופלג בחכמה אינו מתירא מאדם בעולם ,ואינו מסביר פנים לשום
אדם בעולם ,מפני רוב חכמתו ורוחב פיו ואריכות לשונו ויראת חטאו' 2.ראש הגולה
לא שעה לעצה היעוצה ,ומינה את סעדיה לגאון סורא .זה היה בשנת ,928וכעבור
שנתיים התברר עד כמה צדק ניסים הנהרואני.
לא ארכו הימים ,ודוד בן זכאי פסק בסכסוך של ירושה שבא לפניו לטובת קבוצה
מעשירי בגדאד .לפי מנהג המקום ,הפְ ָסק שלו צריך היה לקבל את האישור של ראשי
הישיבה בסורא ובפומבדיתא .אבל כאשר התבקש סעדיה ,גאון ישיבת סורא ,לאשר
בחתימתו את פסק הדין של ראש הגולה ,הוא התחמק ,והציע שגאון פומבדיתא יחתום
תחילה .לאחר שההוא חתם ,נאלץ סעדיה בסופו של דבר ,לאחר שורה של התחמקויות,
לגלות את דעתו .בשלב זה הוא הודיע שהפסיקה של ראש הגולה אינה נראית לו.
בעקבות הסכסוך שפרץ כתב סעדיה את ספר הגלוי העברי .את הספר הוא עיצב בדמות
מגילה אוטוביוגרפית ,תוך שהוא נזקק לסוגת האדב הערבית .הוא השתמש בלשון
חריפה ופוגענית ,ולא חסך את שבט לשונו מיריביו.
סעדיה העז לצאת נגד תקיפי בגדאד ועשיריה תוך כדי הגנה על האמת שלו .הסכסוך
צבר תאוצה ,עד שהדיח ראש הגולה את סעדיה ,ומינה תחתיו כגאון סורא איש מקומי
בעל ייחוס ,יוסף בר יעקב שמו .הדחת סעדיה לוותה בכתב חרם חריף ,ואותו מצטט
כ'לף בן סרג'אדו בתוך המגילה 'אפיקורוס מן הנכרים הדילציים' .בתגובה למגילת
'אפיקורוס '...כתב סעדיה את תפסיר ספר הגלוי .בו השיב על טענות מתנגדיו ,ובין
2נויבאואר ,סדר החכמים וקורות הימים ב ,עמ' .80
