Page 13 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 13

‫מבוא  |  ‪11‬‬

‫השאר נזקק גם לשאלת ייחוס אבות שלו לעומת זה הבלתי מחמיא של מתנגדיו‪.‬‬
‫השמצות ודברי בלע ארסיים אינם נעדרים מן התפסיר כמו שאינם נעדרים מדברי כ'לף‪.‬‬
‫מלבד הפולמוס הספרותי ליווה סעדיה יחד עם קבוצה מתומכיו את כתיבתו גם‬
‫במעשים‪ .‬בין השאר הם הדיחו את דוד בן זכאי מראשות הגולה‪ ,‬ומינו תחתיו את אחיו‬
‫יאשיה (חסן)‪ ,‬אך יאשיה השיב את נשמתו לבוראו תוך שלוש שנים‪ 3.‬מכיוון שכתב‬
‫החרם של דוד בן זכאי עדיין מתייחס אל יאשיה (חסן) זה כאל אדם חי‪ ,‬צריך להניח‬
‫שחילופי הדברים אירעו לא יאוחר מראשית שנות השלושים של המאה העשירית‪,‬‬

                                       ‫כעשר שנים לפני פטירתו של סעדיה (‪4.)942‬‬
‫השם 'ספר הגלוי' נסמך על כינויו של החלק הגלוי במסמך המובא בירמיהו (לב‬
‫יא)‪ .‬הוא החלק הנראה לעין כול‪ ,‬והוא הפכו של 'החתום'‪ .‬וזוהי אכן לשון הפתיחה של‬
‫הספר 'דברי ספר הגלוי הכמוס ראוה'‪ ,‬וסעדיה מתרגמּה בעצמו בתפסיר ספר הגלוי‬
‫'כלאם אלכתאב אלט'אהר אלמכנוז אעתבארא'‪ .‬סעדיה תרגם את לשון 'גלוי' על ידי‬
‫'ט'אהר'‪ 5,‬ואת 'ראוה'‪ ,‬מילה יחידאית ביחזקאל (כח יז)‪ ,‬גזר מן הפועל 'ראה'‪ ,‬והבינו‬

                                                         ‫"עיון" ותרגמו 'אעתבאר'‪6.‬‬
‫ברשימות ספרים מן הגניזה אנו מוצאים בעיקר 'תפסיר ספר הגלוי'‪' ,‬ספר הגלוי‬
‫ותפסירה' ו'תפסיר ספר הגלוי באלערבי'‪ 7.‬בתוך ספר חשיפת הטעויות יש פעם‬
‫אחת התייחסות מפורשת לתפסיר ספר הגלוי באמצעות הכינוי 'כתאב אלאעתבאר'‪.‬‬
‫ושמא נהגו באופן כזה להבחין בין 'ספר הגלוי' העברי‪ ,‬שנקרא כך על שם לשון‬

                                                                                    ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬  ‫	‪3‬‬
‫גיל‪ ,‬במלכות ישמעאל א‪ ,‬עמ' ‪ .230‬הדיון של מאן‪ ,‬לקורות הגאונות בבבל‪ ,‬עמ' ‪ ,165‬הע' ‪ 59‬לוקה‬           ‫‪	4‬‬
‫בכמה אי דיוקים‪ .‬זה גם היה ‪ 13‬שנה אחר פולמוס הלוח המתוארך לראשית שנות השלושים של‬
                                                                                                 ‫‪	5‬‬
                                                                                ‫המאה העשירית‪.‬‬    ‫	‪6‬‬
‫עמד על כך לראשונה נויבאואר‪ ,‬עמ' ‪ .492‬וראה גם‪ :‬ילין‪ ,‬השם הערבי לספר הגלוי‪ ,‬עמ' קכ‪-‬קכא;‬
                                                                                                 ‫	‪7‬‬
                                                                     ‫שטרן‪ ,‬ספר הגלוי‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬
‫הרמב"ם מציע לר' שמואל אבן תיבון לתרגם את 'אעתבאר' במורה נבוכים באמצעות "ראייה"‪ ,‬וכן‬
‫את 'באעתבאר ד'אתה' באמצעות "בהבנת עצמו"‪ .‬השווה‪ :‬בנעט‪ ,‬איגרת הרמב"ם‪ ,‬עמ' ‪ ;181‬אלקין‪,‬‬

                                    ‫ספר הגלוי‪ ,‬עמ' ‪ 280‬ואילך וראה‪ :‬טובי‪ ,‬ספר הגלוי‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
‫אלוני‪ ,‬הספרייה היהודית‪ ,‬רשימה ‪ ,97‬מס' ‪ ,65‬רשימה ‪ ,98‬מס' ‪ ,51‬רשימה ‪ ,102‬מס' ‪ .40‬וכן גם‬
‫בפי הקראי המצטט מן הספר וקורא לו תפסיר כתאבה (הרכבי‪ ,‬השריד והפליט מספר הגלוי‪ ,‬עמ'‬
‫קצה)‪ .‬את 'כתאב אלכשף' אין לזהות עם ספר הגלוי‪ ,‬כפי שעשו המהדירים‪ ,‬אלא יש לזהותו עם‬
‫ספר חשיפת הטעויות של מבשר‪ ,‬שאנו מפרסמים כאן לראשונה (אלוני‪ ,‬שם‪ ,‬רשימה ‪ ,71‬מס' ‪,7‬‬
‫רשימה ‪ ,97‬מס' ‪ .)54‬שם מחברו אומנם אינו נזכר כפי שנזכר שמו על ספר תיקון הטעויות (אלוני‬

                                             ‫שם‪ ,‬רשימה ‪ ,30‬מס' ‪ ,17‬רשימה ‪ ,31‬מס' ‪.)144-142‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18