Page 464 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‪7‬ב ‬

‫ב ‪7‬‏‪ 32 /‬ב‬

‫עמ' א‬

‫‏‪ .1‬באתהזא ליס לוה מיני אניגא‪ :‬כילמת ארביעה כאנת‬
‫‏‪ . 2‬תגי ברשם מרשום והיא תסיר כל רעד מותקעקע והיא‬

‫‏‪ .3‬תחוף ותקול איאי ‪ 32‬ואסבת אן תשכוץ פיה אן תזול או תמלא‬
‫‪4‬‏ ‪ .‬עיניכ מין שיאן תמיל איו תרפע פיה אדנא תקיל אילא תבטיל‬

‫‏‪ .5‬או תנטק פיה נטק יטול אילא מגאליס אלאחבר וחדית אל‬
‫‏‪ .6‬איברר בגלוס אין קירר וכלם בקייס אין עייר אינוה יום גזו‬
‫‪7‬‏ ‪ .‬מן דוניית אלאכייר וכול {מורתף} <מוכתף> ‪ 32‬פי גהינם יוכלא ענוה אל‬

‫‏‪ .8‬עידר ואהל אלגינא יוערד להם כיאמת אלחי ֯בר והוא יום‬
‫‏‪ . 9‬ירגע פיה כל מא עבר ואסע אעלימו אינוה יום אין כייר‬

‫‪ .10‬כלקתוה לתסתרח פיה אסטפיתו ויום מן איים אלכייר‬
‫‪ .11‬שבהתוה ולא תחר ֯י ֯כ פיה אמרא אילא ועלימתו ואעלמו‬
‫‪ . 12‬אין פי ֯סית איים ‪+‬כל ‌ק‌<ת> אסמוות ומא פוקהם ואלארד‬
‫‪ . 13‬ומה תחתהום ואלבחור וכול מא פי וצטהום ויום אסיבת‬
‫‪ . 14‬עלא אלערש איסתויית וכול מא כלקת פרדת וגי ֯ד ֯ית ‪ 32‬‬
‫‪ . 15‬וכול כרב אשפיית וכול מא כלקת אמדי ֯ית ‪ 32‬ואדונייא‬
‫‪֯ . 16‬תמת וקמת לדילכ [ ‌‏‪]‌3‬דעיית [ ‌‪1‬‏]‌ביה [ ‌‪2‬‏‌]בלקירר ולכום סעיית‬

‫‪ .1 7‬כילמת אלכאמיס כאן תגי ברשם מרשום והיא‬
‫‪ .18‬תחוף ותקול יא בני יש' אבירו בואלדייכום איני אנא‬
‫‪֯ .19‬והום אסעיינא לנכלקכום אלאב אזרק אלמא ואמא‬

‫‪ ,T-S Ar. 45.50 324‬דף קלף אחד בודד‪.‬‬

‫‪ 3 25‬إ ّياى و= إ ّياك و‪ ,‬עיינו נלדקה‪ .Belegwörterbuch ii 55b ,‬إ ّياى זו ואחריה מילת יחס נמצאת גם‬

‫להלן ב‪.17:‬‬

‫‪ 3 26‬אולי יש להשלים ‪+‬מר ‌ת‌<ס‌>‌ף =مرتسف ” ָכבול“‪.‬‬
‫”وח َוج َّקد ْيק ُתتי“( ו=־وج ّج ّديدد ُتت;”וההישוטובפתיל“ש‪,‬עם‪k‬ס‪5‬י‪3‬ו‪1‬מ§ת‪)T-raayitt‌(éui)i‬מל”אפיכורקתיתתי‬
‫בהיעדר פירוש ברור‪ ,‬הבננו فرضت‬ ‫‪ 327‬‬
‫למען החרוז‪ .‬אפשר אולי גם فردت‬

‫‪ 328‬ואאחוךילדיה أ�שעمדתدיפ“ى‪,‬נובא=מך أ� ْשمהמ َכضוْעيול ُתت أמ�”مפ ّובدיק”צפכעקל‪.‬תכי‪,‬ל“הושללפמניתניו“‪.‬נטיית גזרת ע”ע על דרך ל”י (והשוו בהערה הקודמת)‪,‬‬

‫‪456‬‬