Page 462 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 462

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                                          ‫ב ‪ /7‬ב‬

‫‪ .T-S Ar. 45.50‬דף של קלף‪ ,‬הנזכר אצל ברודי‪ ,‬תרגומי עשרת הדיברות ‪ 97‬הע'‬
‫‪  32 .8‬הקטע מכיל את סוף הדיבר השלישי‪ ,‬את הדיברות הרביעי והחמישי בשלמותם‬
‫ואת תחילת הדיבר השישי‪ .‬אין חרוז אחיד כמו בטקסט הקצר ב‪/7‬א אלא קבוצות של‬
‫חרוזים שונים; לפי הדיברות הרביעי והחמישי נראה שלכל דיבר יוחדו חמש קבוצות‬

                                                   ‫של חרוזים‪ .‬בכל עמוד ‪ 20‬שורות‪.‬‬

‫בשלושה מקומות נראה שחלו טעויות בהעתקה ושלושתם מתבארים על פי ההנחה‬

‫שהתרגום הועתק ממקור כתוב אותיות ערביות ללא נקודות דיאקריטיות‪ :‬א‪ 5:‬מופיע‬

‫נטק יטול = نطق يطول "דיבור שיא ַרך"‪ ,‬כלומר "מיותר"‪ .‬הטקסט קשה במקצת‪ .‬אולי‬
‫מאחורי יטול עומד השורש بطل (با ِطل?) כש־بـ נקראה يـ ‪ ,‬אך אין לשחזר בוודאות את‬
‫השתלשות השיבוש‪ .‬ב‪ 3:‬במקום תנהרא = تنهرا (נקבה)‪ ,‬היינו מצפים ל־ינהרא = ينهرا‬
‫(זכר)‪ ,‬ושמא לפנינו בלבול באותיות אית"ן בין تـ לבין يـ ‪ .‬ב‪ 8:‬תכבירא קשה‪ ,‬ונראה‬
‫שיש לגרוס או יכבירא "(עד שהוא) יג ַדל" (يكب َر) לפי החרוז ־רא הקודם‪ ,‬או לתקן >‬
‫תכבירוה "(עד שהיא) ְת ַג ֵ ּדל אותו" (تكب ُره) לפי החרוז הבא ־רוה‪ .‬אם אכן מקרים אלו‬

‫משקפים מקור הכתוב אותיות ערביות (ואין הדבר כלל בטוח)‪ ,‬יש להניח שהטקסט‬

                                                   ‫שלפנינו התהווה בחוגים קראיים‪.‬‬

‫אין בקטע לא סימנים דיאקריטיים לעיצורים ולא ניקודים לתנועות‪ .‬חסרה ך סופית‬

                             ‫ו־כ בלבד משמשת‪ ,‬למשל א‪ 16:‬לדילכ = لذلك‪.‬‬

‫הכתיב פונטי טהור ולא רשמנו חדירות של הכתיב התקני‪ .‬ض‪/‬ظ כתובות רק ב־ד‪:‬‬

‫א‪ 8:‬יוערד; ‪ 12‬אלארד; ‪ 15‬אמדיי ‌‌ת(?); ב‪ 1:‬דגרא; ‪ 2‬תדון; ‪ 5‬ירדעו; ‪ 6‬פידמרון; ‪11‬‬

‫ינדרוה; ‪ 20‬ידהרו ‪ ...‬בעדם‪ .‬ה־ל של תווית היידוע אינה נכתבת לפני אותיות שמש‪:‬‬

‫א‪ 1:‬אניגא ‪ ...‬ארביעה = النجا‪/‬النجاء‪/‬النجاة ‪ ...‬الراِبعة; א‪ 3‬ואסבת = والسبت ועוד‬

‫‪ ,15 ,13 ,12 ,9‬ב‪ .19 ,16 ,8 ,6 ,1:‬גם בעניין כתיב מלא וחסר אנו מוצאים כאן את‬

‫=‪ُ 12‬خرאوסجמهווועתוד‪=.‬‬  ‫= وكلام;‬  ‫له; ‪ 6‬וכלם‬   ‫א‪:‬ו לוה =‬  ‫התכונות האופייניות לכתיב הפונטי‪:‬‬
                                  ‫= الرحم; ‪19‬‬  ‫‪ 19‬אריחם‬
                        ‫כורוגיה‬                           ‫السماوات; ‪ 15‬ואדונייא = وال ُدنيا; ב‪,1:‬‬

‫בנוסף על כך נמצאות כמה תופעות לשון מקוריות‪ ,‬כגון שמירת ה־‪ n‬של התנוין‬

‫‪ 3	 23‬בייקר ופוליאק‪.Manuscripts 429: “Commentary on the Ten Commandments” ,‬‬

                                                                       ‫‪454‬‬
   457   458   459   460   461   462   463   464   465   466   467