Page 457 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 457
שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב
< .4כ�שׂ עירים על> הדשא וכזרימה על העשב כי שם [לב:ג]
< .5כי שם> הריבון אקרא תנו הפיאור לאלהינו הצור [לב:ד]
< .6הצור ְתמ>ים המעשים כי כל דרכיו משפט אל
< .7בעל האמו>נה <ואינו ? ַע>ָ ּול? צדיק וישר
< .8הוא שחת [לב:ה] שחת> לו לא הוי בנים בעלי מומים
< .9דור עקש ומפות>ל הליי‘ [לב:ו] הלאלהים תגמלו בזאת
< .10עם> נפול ולא <חכם האין> הוא אדונך (ש)קנך
. 11הוא עשך והכינך זכר [לב:ז] < ְזכו>ר ימות העולם
< .12הבי>נו שנות דור ודור ש<אל אבי>ך ויודיעך זקניך
.13ויאמרו לך בהנחל עליון [לב:ח] בהנחיל העליון האומות
< .14בהפרידו בני אדם> הציב גבולות העמים למספר
< .15בני ישראל כי חלק [לב:ט] כי> הדר ייחוס הריבון עמו !ו!יעקב
< .16חבל נחלתו ימצאהו [לב:י]> ָז ָנם בארץ המדבר
< .17ובתהו ילל ישמן סבב> אותם ונתן להם להבין ְנ ָצ ָרם
< .18כאישון עינו כנשר [לב:יא] כנשר> יגן על קנו על
< .19גוזליו ירחף יפר�שׂ כנפ>יו ויקחם י�שׂ אם #
ׄגאמע ב לו (מזון)“ ואלפאסי, ”סיפק לו ,המציא כפאה ראלס”מ ٔגונ ﬞעהל”יאסתפרק kfy/ʾגם כך בשורש 6
השבעים מופיע כבר בתרגום המזון“ .פירוש זה לו את 36יכפיה 226שורה
( )αὐτάρκησενונמצא גם בת”א ’ ס(ו)פיק צורכיהון‘.
449
