Page 453 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 453
שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב
מילה עצמאית בלתי מוצרכת על ידי תחילית בעלת אות אחת ,למשל דברים לב:ב
אלעשב ,לב:ז אלעאלם .אחרי תחילית בעלת אות אחת אל"ף זו יכולה להופיע ,דוגמת
דברים לב:ח באנתיחיל = بانتحال ,אך היא עשויה גם להיעדר :שמות טו:יא בלמידח =
بالمدح ,טו:טז ולפזע = والفزع.
בדוגמה באנתיחיל = بانتحال המובאת לעיל מקרה מובהק של ִאמאלה ,מעין
ʾintiḥēlאו אף .ʾintiḥīl
התרגום שלפנינו הוא היחידי הידוע עד כה הלקוח מן התורה שנכתב בכתיב פונטי
טהור והוא מכיל תרגום בלבד ,ללא תרגומים חלופיים או פירושים .בכך הטקסט ב6
שונה מאוד מתרגומי התורה המובאים לעיל בסימן ב .1שלא כמו התרגומים הרצופים
והשלמים ,שהשימוש בהם היה רב ,תרגום לשירות התורה בלבד שימש פחות ,לא
הועתק לעתים כה קרובות ועל כן לא חדרו לתוכו שינויי כתיב ,תיקוני לשון ותוספות
פרשניות ,ומשום כך נשמרה מהימנה צורתו המקורית .השוו גם במבוא לתרגום לספר
משלי לעיל ב.2
באשר לדרכי התרגום ,אין המחבר מתרגם בצורה מילולית אוטומטית ,אלא נוקט
בחופש מסוים ובמידה רבה מתאים את תרגומו להקשר .לטובת הסגנון הערבי הוא
מוסיף לעתים את תווית היידוע (הנעדרת במידה רבה משירי המקרא) :שמות טו:יד
'עמים ...חיל' > אלומם ...אטלק; טו:טז 'ופחד' > ולפזע; דברים לב:ח 'גוים ...עמים' >
אלאומם ...אשעב .הוא גם מוסיף את ו החיבור :דברים לב:יא 'יקחהו' > ויכודהום,
אך שם לב:ב ייתכן שלא הוא הוסיף אלא הנוסח שעמד לפניו היה 'ותזל'; עיינו בהערה
על אתר.
זמני הפועל תורגמו לפי הקשרם ולא לפי צורתם :שמות טו:יא 'נורא ...עֺ ֵשה' >
יניר ...יפעל; טו:יב 'תבלעמו' > אבתלעתהום.
פירושי המילים נכתבו לעתים על פי דמיון הצליל :שמות טו:יא 'נורא' > יניר
"מאיר" (יסוד משותף ;)nrטו:טו 'נבהלו' > אנבהרו (בה"ל = بهر); דברים לב:ו ' ָנ ָבל' >
סאקיט "נפול" כנראה על פי 'נבל' = נפ"ל.
בולט רצונו של המחבר להימנע מן הגשמת האל :שמות טו:יב 'נטית ימינך' >
בסטת אמרך "פר ׂשת מאמרך"; טו:טז 'בגדל זרועך' > בעדם קודרתך "בגדל יכולתך";
דברים לב:ו 'אביך' המוסב לאל מתורגם > סידך "אדונך".
נראה שלטקסט נכנסו שיבושי העתקה בשלב קודם; עיינו בהערה לדברים לב:ב בעניין
*ויהטל > ויתנזל.
445
