Page 463 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 463

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‪9‬אא‪:.‬ל‪4‬סאיכושיימיארתן( ُה(دنנהيקاש)ב‪.‬ווהמגבעםסנימיאיןכתושהתההכנעכתירתבהבבבת־‪-8:‬ת‪1‬תמ‪:‬ול־פב‪:‬ימ‪3‬ועכגושםידידןב)תצווראכלתתויגהבנעתפו( ِרشכّדد‪:‬מةי)א‪:‬לו‪0‬הא‪2‬פנינפילרוסדמאת‪‌‌:‬ת‪?(7‬א)יד;ןונבי‪:‬א‪:‬י‪165‬ת‪,‬‬

‫זיאדת‪ .‬ראוי לתשומת לב תחביר לשון מספור הדיברות‪ :‬א‪ 1:‬כילמת ארביעה; ‪17‬‬
                                       ‫כילמת אלכאמיס; ב‪ 16:‬אלכילמת אסידיס‪.‬‬

‫הלשון מאולצת ביותר ובמידה רבה היא משרתת את החרוזים (הפרימיטיביים למדיי)‬
‫על חשבון הבהירות והסגנון הערבי‪ .‬למשל ההתאם בלשון רבים א‪ 12/3:‬ואלארד‬
‫ומה תחתהום "הארץ ומה תחתיה ‌‌ם(!)" נעשה רק למען החרוז‪ ,‬ובגלל אותה סיבה סדר‬
‫המילים במקומות רבים אינו טבעי‪ .‬בחרוזים משמשות גם צורות מלאכותיות כגון אלו‬

                                              ‫עם תוספת סתם של ‪-‬א א‪ 20:‬ואילך‪.‬‬
‫הפיוט מכיל כמה מילים נמלצות או בעלות הוראות נדירות‪ :‬א‪ ,3:‬ב‪ 2:‬שכץ "טרח";‬
‫ב‪ 11:‬אמערוה "גער בו" (‪ )mʿr‬אולי גזור משם העצם מעירה "גערה" (‪ )ʿyr‬ו־ב‪18:‬‬
‫כרקם רקמתוה "כמו צורה צרתיהו" מן 'ִר ֵּקם' העברי (תהלים קלט‪:‬טו ולשון חז"ל)‪.‬‬

    ‫על השפעה ארמית אפשרית בשורשים רש"ם‪ ,‬נכ"ר ו־קצ"ם עיינו במבוא ‪.§2.3‬‬
‫על פי מסורת הסוגה לכל דיבר (שנשתמר) נוספה הקדמה מליצית ופנייה אל קהל‬

                                                                          ‫בני ישראל‪.‬‬
‫במסירת הטקסט נפלו כמה טעויות בהבאת החומר ובסדר המילים‪ :‬א‪ ,16:‬ב‪,13 ,8 ,6:‬‬

                                                                              ‫‪.18 ,15‬‬

‫‪455‬‬
   458   459   460   461   462   463   464   465   466   467   468