Page 559 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 559

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

                   ‫‪ .	19‬פושע‪  30 ,‬הרי זה והדומה לו אכן היה סותר‪ .‬אבל כשאמר‬
‫‪ .	20‬יחזקאל ( ַהקריבו) בבוקר כבש‪ ,‬ולא אמר ַהקריבו בערב ולא אמר אל תקריבו‬

            ‫‪ 	.21‬בערב‪ ,‬הרי הציווי הראשון מתחייב ומתקיים עד שייאסר ויאמר‬
                  ‫‪ .	22‬אל תקריבו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הציווי מתחייב לעולם עד שייאסר‪.‬‬
                     ‫‪ .	23‬וכמו שאמר ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר וג'‪ 30 ,‬‬

        ‫‪ .	24‬וסמך ידו על ראש קורבנו וג'‪  30 ,‬ותיאר ‪  30‬את החלב שהקריב ממנו‪,‬‬
           ‫‪ 	.25‬ואחר כך הזכיר את הצאן ותיאר כיצד יקריב ממנו‪ ,‬ואמר שחלבו‬
                    ‫‪ 	.26‬האליה בשלמותה‪ ,‬הוא אמר חלבו האליה תמימה‪  31 ,‬וכל‬
                         ‫‪ 	.27‬מה שתיאר‪ ,‬דבר דבר תיאר‪ .‬אם תודה יקריבנו‪ ,‬על‬

‫‪ 	.28‬חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח (תודת שלמיו) וג' ‪  31‬ויאכל הכהן ‪#  31‬‬

‫דף יג‬

                                       ‫עמ' א‬

‫ולאחזיהו בן אחאב>‬  ‫‪	...‬‬                ‫<‪		... 	..	.‬‬

‫‏‪ .	1‬שנתיים ‪  31‬וליורם בן אחאב שתים עשרה שנה ‪ 31‬‬

‫‪2‬‏	‪ .‬הרי זה ארבעים ושתים שנה‪ .‬ולא נזכרו (שנים אלו)‬

‫‪ 3	 06‬על פי מתיאוס ה‪:‬לח‪-‬לט‪ .‬פשוט להניח שהמחבר הקראי תפס ’עין תחת עין‘ וכו‘ באופן מילולי‪,‬‬
‫אולם לא לגמרי מן הנמנע שמחבר רבני מסתייג כאן מדברי האוונגליון מפני שהאוונגליון ביטל‬

                                                     ‫את דברי התורה ואילו חז”ל דרשום אחרת‪.‬‬
                                                                                      ‫‪ 3	 07‬ויקרא ג‪:‬א‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 3	 08‬שם ב‪.‬‬

                                                                                    ‫‪ 	309‬שם ג ואילך‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 	310‬שם ט‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ 	311‬שם ז‪:‬יג‪.‬‬
                                                                        ‫‪ 3	 12‬השוו רש”י ל־ויקרא ז‪:‬יד‪.‬‬
                                       ‫הדף השני של כתב־יד זה מובא להלן בנפרד כטקסט ג‪3‬‏‪.‬‬
‫‪ 	313‬צוקר ‪ .6,90‬השאלה (החסרה) הייתה (צוקר שם הע' ‪ )360‬איך אפשר שאחזיהו בן יהורם היה בן‬
‫ארבעים ושתים שנה במלכו (שורות ‪ )16-15‬והלא אביו היה רק בן ארבעים במותו (דה”י ב כא‪:‬כ)‪.‬‬
‫התשובה‪ :‬המספר מ"ב הנאמר באחזיה אינו משנות חייו אלא מזמן מלכות עמרי בשומרון; לעמרי‬
‫שש שנים (כלומר ב ִתְר ָצה ‪ -‬מלכים א טז‪:‬כג)‪ ,‬לאחאב בנו עשרים ושתיים (שם כט)‪ ,‬לאחזיה בן‬
                       ‫אחאב שנתיים (שם כב‪:‬נב) וליורם שתים עשרה (מלכים ב ג‪:‬א) הרי מ"ב‪.‬‬

                                                                            ‫‪ 	314‬השוו מלכים ב ח‪:‬כה‪.‬‬

‫‪551‬‬
   554   555   556   557   558   559   560   561   562   563   564