Page 212 - Peamim 136
P. 212

‫שלהם עצמם? ואם הבינו‪ ,‬אילו מושגים עמדו לרשותם כדי להסביר את רצף‬
‫האירועים ששינו מקצה אל קצה את פני הקהילה? פנטון עושה רבות בספרו‬
‫כדי לענות על השאלה השנייה; על השאלה הראשונה אנסה לענות כאן‪ ,‬מתוך‬

                                ‫עיון בחלק מעדויות היהודים הנדפסות בספר‪.‬‬
‫מקובל לראות במותו של מולאי אל ַח ַסן (שלט בשנים ‪ )1894-1873‬בשנת‬
‫‪ 1894‬נקודת מפנה בתהליך התפוררותו של השלטון המרוקני והתבססותה‬
‫של צרפת במרוקו‪ .‬ואכן מאז מותו נאבקו אנשי צבא ודיפלומטים צרפתים‬
‫ביתר שאת על אופי השלטון העתידי במרוקו‪ .‬חסידי הגישה הקולוניאלית‬
‫שאפו שהקולוניה תנוהל בידי הנהגה מקומית ילידית‪ ,‬שיטה שיתרונה הוכח‬
‫לכאורה בהודו–סין ובמדגסקר‪ .‬לעומתם חסידי גישת הניהול הישיר נקטו גישה‬
‫אימפריאלית ושאפו להחיל את חוקי האימפריה על השטח הכבוש‪ .‬בסופו של‬
‫דבר הכשיר משרד החוץ הצרפתי את הקרקע לגישה הקולוניאלית של שלטון‬
‫לא ישיר‪ .‬בפועל האימפריאליסטים היו ביורוקרטים שהעדיפו אחידות מנהלית‪,‬‬
‫ואילו הקולוניאליסטים לא אפשרו לתושבי הארץ לנהל את ענייניהם לגמרי‬
‫כרצונם‪ 20.‬תופעת ההתנגדות לשלטון זרים הלכה וגברה‪ .‬אמירה (קייט) בניסון‪,‬‬
‫שחקרה את תודעת השריפיות המרוקנית‪ ,‬ובכללה שני מושגים חברתיים‬
‫מתחום האידאולוגיה הפוליטית‪ ,‬גִ'הַאד (מלחמת קודש) ו ַפ ַסאד (שחיתות)‪,‬‬
‫לאורך המאה התשע עשרה‪ ,‬ובפרט מאז שצרפת הקולוניאלית קנתה אחיזה‬
‫באלג'יריה השכנה‪ ,‬מצאה כי מושגי הג'האד נגד הכובשים מבחוץ והמורדים–‬
‫המושחתים מבית עודכנו והופעלו בהתאם למגמת הריכוזיות השלטונית של‬
‫מולאי ַעּ ְבד אלַר ְח ַמן (שלט בשנים ‪ .)1859-1822‬מושגים אלו שימשו מאוחר‬

            ‫יותר כלי פוליטי נגד החלת שלטון ספרדי וצרפתי בשנת ‪21.1912‬‬

                                               ‫‪ 	20‬פורש‪ ,‬עמ' ‪.238-237‬‬
‫‪ 	21‬בניסון‪ .‬למעשה הפן הדתי של המאבק האנטי–קולוניאלי בא‬
‫לידי ביטוי ביומנו של בן–נאיים בטענה שלדבריו שטחו חיילי‬
‫העסכר לפני הסלטאן‪' :‬אם אנחנו חיל שלך או של צרפתים‬
‫הודיענו? ואנו מבקשים שתתן לנו כלי זין ועופרת לינקם‬
‫מן הצרפתים שבמערב‪ ,‬כי כן מצוה עלינו מן הפוקח שלנו‬
‫לנקום נקמה מן הנוצרים' (עמ' ‪ .)130‬נוסחו של דנאן תקיף‬
‫מעט יותר‪' :‬אנחנו נחלץ לצבא רק על פי דת האיסלאם‪,‬‬
‫ואין לנו חפץ בעבודה את הנוצרים שונאינו' (עמ' ‪ .)160‬עם‬
‫פרוץ גל אלימות נוסף בפאס‪ ,‬חודש לאחר החרבת המלאח‪,‬‬
‫כתב בן–נאיים‪' :‬שבט אלחיינ'א וסראג'א ואלאד זאמ'ע וכו'‬
‫מתאספים ורוצים לבוא להלחם עם הצרפתים שלא ליקח את‬
‫ארצם' (עמ' ‪ .)136‬הגזבר כהן נקט מפורשות פועל המבטא‬
‫ג'האד‪' :‬דכלו סי ווחדין מן לקבאייל די מזמועין ללטזאהאד‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪211‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217