Page 215 - Peamim 136
P. 215
זאבים אין פודה אין מציל' (עמ' 25.)131אולם בניגוד להצגת תמונת עבר של
קרבנות נצחיים ,לדברי בן–נאיים הזוועות היו כאלה 'אשר לא ראו אבותינו
ואבות אבותינו' (עמ' ,)131ביטוי הממחיש שוני קיצוני מן העבר; יתר על כן,
האסון לגבי דידו 'ממש היה כ ֻחרבן בית המקדש' (עמ' .)132דומה שחומרת
האירועים הייתה עזה כל כך בעיני הנרדפים עד שרק נקודת התייחסות
א–היסטורית מובהקת יכלה לתאר אותה נאמנה 26.מעניין לציין כי הכינוי גויים
שימש את בן–נאיים לתיאור מוסלמים ,הן המורדים והן העומדים מן הצד (לצד
הביטויים אויבים ,גויים אין מספר ,המשפחות שוכני השדות ,ההמון ,הארורים
המורדים ,אסורים ,והמעניין ביותר :אינו יהודים) ,ואילו הביטוי הניטרלי יותר,
הצרפתים ,שימש על פי רוב לציון אנשי הצבא האירופים (השם נוצרים מופיע
פעמיים ,בקשר למרחב מגוריהם' :החצרות שהיו דרים בהם הנוצרים' [עמ'
,]136ובקשר למתיהם' :הלכו מן הקהל ואנשים נכבדים לנחם גדולי הנוצרים
על חמישה וחמשים נוצרים שנהרגו' [עמ' .)]139חרף ממדי האסון אין בתמונת
היחסים בין יהודים למוסלמים המצטיירת מיומנו של בן–נאיים הגברה של כאב
הקרבנות מתוך הוקעת רודפיהם .הוא גם הבדיל בין גויים כפריים לגויים מן
העיר ,שכנים ,שהִקרבה אליהם העצימה את תחושת הזעם' :והגויים ששללו
אותנו הם הלל בונאפע ופאס אזדיד ובוטוויל ומן המדינה וגם הגוים האופים
2 5דימוי זה הפך מאוחר יותר בידי בן–נאיים למייצגה של תודעת
הנבדלות של היהודי בקרב המוסלמים .ראו בהקדמה לספרו
'מלכי רבנן'' :אנחנו בארצות העמים כי אם גרים ולא תושבים
נפוצות אגודות אגודות בין הישמעאלים וזולתם ,ובגאווה ובוז
יביטו למרחוק בעם הישראלי ואנחנו בתוכם כטלה בין זאבים,
וכרחל בין זאבים' (בן–נאיים ,דף ב ע"א).
2 6העניין מסובך מעט יותר .ניסוח דומה מופיע בתיאורי בן–נאיים
בקשר לתקופות היסטוריות אחרות .בדיקת הישנותם של
ביטויים אלה עשויה ללמד על השתמרותה של תודעת אסון
שבן–נאיים ,הגם שלא היה עד לאירועים ,העניק לה קול.
ראו למשל את דבריו על רקע חיכוכים בתקופת מולאי יַזִיד
(שלט בשנים ' :)1792-1790ונכנסו הגוים לביתנו ונטלו כל
המנעולים ודלתות הבית והחצרות ,וכל בהכ"ן [בתי הכנסת]
ובהמ"ד [ובתי המדרש] נטלו מהם כל הספסלים וההיכלות
והתיבות וגנבו כמה ס"ת [ספרי תורה] והיה ממש כחרבן
בהמ"ק [בית המקדש]' (בן נאיים ,דף ד ע"ב) .מובן שפעימת
הזמן ההיסטורי היהודי בתוך הראליה והפוליטיקה עומדת
בבסיס תודעת האסון אבל אין בה כדי להסבירו .דוגמה לכך
היא קינות ימי ביניימיות -מצמררות כשלעצמן -לזכר חורבן
בית המקדש שנישאו בשעת קבורת ספרי התורה המחוללים
ב– 8במאי.
יגאל שלום נזרי /וקצת מהם נכנסו להאלמלאח 214
