Page 220 - Peamim 136
P. 220
בין תיעוד עיתונאי של תוצאות האסון (שהיה עליו להתמודד עם תצלומי אסון
ספינת ה'טיטניק' ,שטבעה בליל ה– 15באפריל )1912לבין תצלומים שנבחרו
להידפס כגלויות ,ושהחליפו ייצוגים רומנטיים של מרוקו בייצוגי חורבן34.
יש להניח כי השימוש באמצעי ההפצה החדשים פעל את פעולתו גם
במישור כינון העצמי של היהודים שנאבקו על הכרה בסבלם מחוץ לגבולות
ארצם ,ועל כן יש לדון בהבדלים בין עדות מצולמת לעדות כתובה .בהקשר
זה ראויות לציון שתי עבודות דוקטור מהעת האחרונה העוסקות בפעילותם
החלוצית של צלמים יהודים במרוקו ובכלל זה בהתהוותו של קורפוס
התצלומים של אירועי פאס .הפרק הרביעי במחקר של פטרישה גולדסוורתי–
בישופ 'נגטיבים קולוניאליים :האיסור והקומודיפיקציה של הצילום במרוקו
השריפית והקולוניאלית' סוקר את ייצוגי חורבן המלאח בידי סוכני הפצה יהודים
כמו הצלם יוסף בוחצירא ,דפוס 'נידם ואסולין' והצלמים חיים דוד סירירו ושלום
סירירו 35.מישל הנטיגפורד–קרייג חקרה היבטים שונים של ייצור המרחב
העירוני והארכיטקטוני במלאח של פאס מתחילת המאה העשרים ,הן הממשי
(בנייה והריסה) והן הסמלי (הפקת תצלומים) 36.לדבריה ניתוח התצלומים ואופן
הצגתם בעיתונות האירופית חושף מנגנון ייצור של 'נרטיבים קולוניאליים של
חורבן' ,שיהודים במרכזם .בדומה לכך סדר עריכת מקבצי הגלויות שהדפיסו
'נידם ואסולין' ואחרים ,חיילים צרפתים בראש ,אחריהם דימויי חורבות ולבסוף
פליטים יהודים המתגודדים בחצר הארמון ,נועד לשקף את מאמצי השליטה
של צרפת בבירת מרוקו ואת ההזדהות המובלעת של יהודים עמם.
ההיסטוריון של יהודי מרוקו ,לפי פנטון ,מקבל עליו תפקיד של משמר
זיכרון .מאחר שיצירת המשמעות של מעשה הזיכרון נטועה כולה בהווה,
מאה שנה לאחר פרעות פאס 37,לימוד סנגוריה על העבר באמצעות ההווה
3 4מטבע הדברים גלגוליהן המקריים של הגלויות נעדרים ממד
תעמולתי מובהק .כך התצלום שמופיע בשער הספר ובו
יהודי הכורע למול 'חורבות של חנויות ובתים שרופים ברחוב
הראשי של המלאח' ,כפי שמציינת כתובת המתנוססת עליו,
הופץ כגלויה בידי דפוס 'נידם ואסולין' ,וזו התגלגלה לאוסף
גלויות היודאיקה שבמרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה
העברית (סימן .)nof10-0213הגלויה הספציפית שבאוסף
נשלחה ב– 19ביולי 1916מחייל צרפתי במרוקו לאירופה ,אל
'דודה ,דוד ,בן דוד ואימא יקרים' ,והיא כוללת מילות שגרה
וגעגוע שאין להן דבר עם אירועי פאס.
35גולדסוורתי ,עמ' .177-147
36לניתוח שינויי המרחב במעבר לשלטון החסות ראו:
הנטיגפורד–קרייג ,עמ' .145-108
3 7גישור על הפער בין העבר להווה מתאפשר לכאורה בעזרת
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 219
