Page 219 - Peamim 136
P. 219
באמצעות הנציב הצרפתי העליון הראשון במרוקו הקולוניאלית הגנרל
ליוטה עשתה ממשלת צרפת ניסיונות מקיפים בתכנון עירוני נאו–שמרני
בארץ זו 32.פנטון רומז כי החרבת המלאח בהפגזות הצרפתים בבוקר היום
השלישי לאירועים והתיעוד היזום של ההרס שירתו מטרה כפולה' :בהצגת
היהודים כקרבנות של הערבים יכלה צרפת לטעון בשם משימתה ההומניטרית
שהיא תשמור על ביטחונם ותפסוק להם אמנציפציה ...ריכוז המורדים במלאח
הצדיק את הפצצתו ,וההרס שנותר כתוצאה מכך ִאפשר תכנון עירוני מודרני,
בדומה לתמורות ברובע היהודי בקזבלנקה לאחר החרבתו חמש שנים לפני
כן' (עמ' .)61אולם כפי שמוכיחות העדויות בספר ,ההפגזות כוונו לא רק אל
הרובע היהודי ואל בית הקברות הסמוך לו ,אלא זרעו חורבן גם באזורים בפאס
אלבאלי ובפאס אלגַ'ִדיד 33.בדומה לכך הטענה שהצרפתים הפעילו 'צלמים
מקצועיים מקומיים' לצורכי תעמולה ,היינו כדי להפיק 'פנקסי גלויות...
אשר ...הפיצו בעולם את רשמי האנרכייה ,שרק החסות הצרפתית יכלה לחלץ
את מרוקו ממנה' (עמ' ,)61משרתת את הפרשנות של פנטון בדבר 'המזימה
השטנית' (עמ' .)60אך טענה זו מחמיצה מומנטים היסטוריים ואינטרסים
נוספים שבמסגרתם פעלו יהודים להפצת דימויי חורבות ופליטים על רקע
תרבות ההפצה של דימויי מלחמה בזמן הנדון .בהיותם אובייקטים של הצילום
הקולוניאלי מראשית ימיו במרוקו ובשל האיסור על מוסלמים להצטלם ,צולמו
יהודים כמייצגי אוכלוסיית הארץ בכללה ,היינו כמרוקנים ,אך בראשית המאה
העשרים הם נעשו לחלוצי תעשיית הצילום ולמעצביו בפועל של ארכיון חזותי
של חיים יהודיים .דיון בתצלומים הרבים שבספר עשוי לצאת נשכר מההבחנה
32רבינוב ,עמ' .170
' 3 3היום הזה הואיל הג'יניראל מוניי [ ]Moinierלעשות שפטים
רעים בהמוסלמים בהמטירו עליהם כדורי תותח למכביר עדי
יהיו בתיהם קברם ...ואף אשר לא שפכו את הדם גם לא עטו
אל השלל עלימו חטא מות ,באשר לשונם הגבירו בעליצות
לב להוסיף ּכֹח בלב אנשי הבליעל ,והמה רק למרבה רכות
לבבם משכו ידיהם מפשע ...וימותו המון רב מהערבים ,גם
בתוך העיר מתו מעט מזער' (עמ' ,165מתוך הכרוניקה של
אבן דנאן) .עם זאת יש יסוד לסברה שהצרפתים ניצלו את
המצב החדש שיצרו למעשה כדי לעצב מחדש את המרחב
הבנוי ,שכן לא היה מי שיעכב בעדם' :בכל יום מביא מאה
וחמשים פועלים שמפנים המקומות שנפלו והוסיף והפילו
חצרות להרחיב הדרך האמצעית הגדולה של האלמלאח.
עכשיו מצאו חיל ידיהם לעשות כרצונם אין מי שיעכב על
ידם כי כל היהודים שרוים בצערם אין פוצה פה ועוד מפילים
המקומות המסוכנים' (עמ' ,139מתוך יומנו של בן–נאיים).
יגאל שלום נזרי /וקצת מהם נכנסו להאלמלאח 218
