Page 221 - Peamim 136
P. 221
עלול ליצור את הרושם שלימוד זה מוכתב על ידי התניות היסטוריות' .אני
רואה את שימור הזיכרון הכואב הזה' ,מצהיר פנטון' ,כאחד מגורמי המפתח
להבנת הנטישה ההמונית של יהודי מרוקו מיד לאחר קבלת העצמאות של
ארץ מולדתם בשנת .1956תקוות חדשות נראו באופק ,ואילו הם חיפשו דרכי
מילוט מן האסלאם ,ששלטונו היה עטוף בדאגות ,מכיוון שיצא מההשגחה
המגוננת של צרפת' (עמ' 38.)13מחקר על ניסיונה העגום של קהילת פאס
בתחילת העידן הקולוניאלי מושלך באחת על יהודי מרוקו כמכלול ארבעה
עשורים וחצי לאחר מכן ,ואילו ההיסטוריה שלהם נעשית משולה לאסלאם,
שממנו כביכול היה עליהם למלט את נפשם 39.הביטוי החריף 'דרכי מילוט'
לתיאור ההגירה היהודית ממרוקוניצבבניגודלבחינתהאפשרויותודרכיהפעולה
של יהודים במרוקו עקב השינויים באקלים הפוליטי העולמי כתוצאה ממלחמת
העולם השנייה .הדטרמיניזם המובלע בהתניה היסטורית זו עלול לעמעם
רשמים אחרים שהותירה קהילת פאס ערב עלייתה.
מה אפשר ללמוד מהפרק הטרגי הזה בקורות יהודי מרוקו וכיצד יש
להסביר אותו ,שואל פנטון .הצרפתים נעו בין שתי עמדות; מפקד הכוחות
בפאס שרל מואניה ( )Moinierהאשים את ה ַמ ְח'זַן ,השלטון המרוקני,
בהסתה למרד ,ואילו ציר צרפת בטנג'יר אוז'ן רייניו ( )Regnaultטען
אנקדוטות כמו–אתנוגרפיות' :עדיין בערבי חורף ארוכים,
בפינת חדר קר ,מצטופפים סביב תנור דועך ונזכרים באירועים
של ,1912מדברים עליהם בשעות הערות למראשותיו של
חולה או של תינוק שזה עתה נולד ,מספרים אותם בטקס של
פיצוח הגרעינים בשבת אחרי הצהריים ,או כאשר מעכלים על
מפתן הדלת בשמש את סעודת הסח'ינה הדשנה' (עמ' .)13
38דומה שזו נקודה קריטית עבור המחבר .במקום אחר בספר
האירוע עצמו -ולא מוראות זכרו -מוצב כגורם לעזיבה:
'התריתל ...הוא אחד הגורמים שעוררו מיד לאחר הכרזת
העצמאות ...את ההגירה ההמונית של יהודי מרוקו ממולדתם,
שבה התיישבו אבותיהם הרבה לפני הכיבוש הערבי ...פרק
אומלל זה ממחיש את חוסר המצפון של השלטון המוסלמי,
שלא היסס להתפשר -בשיתוף פעולה עם המערב הנוצרי -
והקריב את נתיניו החלשים ביותר ,המיעוט היהודי ,למען
האינטרסים שלו ,כשהוא מציג את עצמו כקרבן' (עמ' .)63
הטקסט בדש העטיפה מעמעם את הסיבתיות הנחרצת
הזאת' :הספר מוכיח שזכר הזוועות האלה נחרט בתודעה של
יהדות מרוקו ,ואפשר שהוא אחד הגורמים להגירה ההמונית
מארץ זו בעקבות עצמאותה'.
3 9פנטון אינו ממציא נתונים על דפוסי ההגירה של יהודים
מפאס ,לא במרוקו ולא מחוצה לה ,בעקבות אירועי .1912
יגאל שלום נזרי /וקצת מהם נכנסו להאלמלאח 220
