Page 213 - Peamim 136
P. 213

‫דומה אפוא שההתפרצות האלימה לא הייתה פועל יוצא של הכרחיות‬
‫היסטורית‪ .‬לימוד כללי המשחק החדשים בממלכה המרוקנית עשוי לשפוך אור‬
‫על הסיבות להתפרצות‪ ,‬והפרק השני‪' ,‬אי יציבות פוליטית באימפריה השריפית'‪,‬‬
‫מספק תשתית נאותה בכיוון זה‪ .‬למשל טבח פועלי הנמל הצרפתים בקזבלנקה‬
‫בסוף יולי ‪ 1907‬גרר הפגזת נגד צרפתית‪ ,‬וזו הובילה לפעולות נקם מקומיות‬
‫בתחילת אוגוסט‪ ,‬ובכללן אלימות אנטי–יהודית קשה במלאח בקזבלנקה‪.‬‬
‫פנטון מראה כיצד החדירה הקולוניאלית הביאה לפוליטיזציה של ההתנגדות‬
‫המרוקנית‪ .‬הפוליטיזציה הייתה גלומה במה שנתפס‪ ,‬הן בקרב הצרפתים והן‬
‫באוכלוסיית מרוקו‪ ,‬כגישות השונות של שני האחים‪ַ ,‬עּ ְבד א ַל ִעזיז ומולאי‬
‫אלחאפיד‪ ,‬שנאבקו ביניהם על מוסד הסלטאנות באותו קיץ‪ .‬פנטון מדגיש‬
‫גם את הרקע הצרפתי לטבח שבוצע ביהודי ְס ַטאת‪ ,‬מדרום לקזבלנקה‪ ,‬בינואר‬
‫‪ ,1908‬מיד לאחר עזיבת גדוד צרפתי שחנה במקום‪ .‬אירועים אלו משרטטים‬
‫מעין עקומת אלימות שאמורה להסביר את משמעותם ההיסטורית של אירועי‬

                                                                ‫אפריל ‪.1912‬‬
‫מערך תנאים חדש לגמרי נפרש אם כן במרוקו לקראת סוף המאה התשע‬
‫עשרה‪' .‬שנים אלו הן השנים הקשות ביותר בהיסטוריה של יהדות מרוקו‪,‬‬
‫והם היו השעיר לעזאזל המסורתי של כל התסיסות' (עמ' ‪ ,)12‬כותב פנטון‪,‬‬
‫כמקובל בתיאורים היסטוריוגרפיים שאינם מסבירים מדוע יחסי הכוחות‬
‫החדשים שנוצרו עקב הנוכחות הקולוניאלית מוגדרים שוב ושוב בעזרת התניה‬
‫מסורתית‪ 22.‬למעשה מקצת האפיונים התקופתיים בקורפוס התעודות מסגירים‬
‫ממד של הפתעה נוכח מה שמוצג בספר ככורח‪ .‬למשל במכתב השתדלות מה–‬
‫‪ 19‬במאי ‪ 1912‬שנשלח מטעם תשעה עשר מרבני פאס אל אנשי כי"ח בפריז על‬
‫מנת שיפעלו להכרה צרפתית באסונם‪ ,‬נכתב‪' :‬יגענו ויגע אבותינו אשר עמלו‬
‫בו מאות שנים סף תם כרגע‪ ...‬ועתה אדונים‪ ,‬חוסו לעזרה להעדה הנהרסה‬
‫הלזו אשר נהפכו עליה ציריה פתאום' (עמ' ‪ ,236-235‬ההדגשות כאן ולהלן‬

‫[تزاهاد] ללבלאד' (נכנסו כמה משבטים שמתאספים לג'האד על‬                ‫‪2	 2‬‬
                                                    ‫העיר; עמ' ‪.)185‬‬

‫השוו למשל‪' :‬כרגיל בתקופות המהומות היהודים משמשים‬
‫עד מהרה יעד נוח כאשר אין יכולת לפצח היעד המרכזי'‬
‫(טולדנו‪ ,‬עמ' ‪ .)106‬דברים דומים כתב אלמליח במכתב אל‬
‫נרסיס לוון‪ ,‬נשיא כי"ח בפריז‪'tant il est cruellemont vrai :‬‬
‫‪qu'à toute explosion de la colère populaire au Maroc,‬‬

‫‪c'est sur les Mellahs que s'exercent les vengeances et que‬‬
‫'‪( s'assouvissent les haines‬עובדה קשה היא שבכל פרץ של‬
‫זעם עממי במרוקו נוקמים כולם את נקמתם ומשביעים את‬

                                       ‫שנאתם במלאח; עמ' ‪.)218‬‬

‫יגאל שלום נזרי ‪ /‬וקצת מהם נכנסו להאלמלאח‬                                   ‫‪212‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218