Page 226 - מהפכניות בעל כורחן

‫הקיבוץ הדתי‬

‫כמו בקיבוץ הכללי‪ ,‬בכל יום משעה ארבע אחר הצהריים היו הילדים עם ההורים‪,‬‬
‫והם גם השכיבו אותם לישון עם סיפור ואמירת 'שמע ישראל'‪ .‬השהות עם הילדים‬
‫בשעות אחר הצהריים הקלה על מקצת האימהות‪ ,‬וכפי שאמרה אחת החברות‪' :‬זה‬
‫היה משותף אבל ]בכל זאת[ משפחתי'‪ 432.‬בקיבוץ שדה אליהו אף הנהיגו לינה‬
‫משפחתית מן ההתחלה‪ ,‬מה שהקל על האימהות‪ .‬אך בשאר הקיבוצים הונהג חינוך‬

‫משותף על כל המשתמע מכך‪433.‬‬
‫החינוך המשותף וחדר האוכל המשותף‪ 434‬היו אמורים לשנות זהויות מגדריות‪,‬‬
‫אולם הם תחמו דווקא את הנשים לתחומי העיסוק המסורתיים‪ .‬גם במסגרת מהפכנית‬
‫זו‪ ,‬למרות האידאולוגיה השוויונית‪ ,‬חזרה על עצמה חלוקת התפקידים המגדרית‪.‬‬
‫החינוך המשותף דחף את הנשים לעבוד בשירותים ובטיפול בילדים‪ 435.‬הקבוצות‬
‫ביקשו לבטל את האימהוּת הפרטית אולם מיסדו את האימהוּת הציבורית‪ .‬מבנה‬
‫המשפחה המסורתי פורק‪ ,‬אך תפקידה החשוב של האישה היה עדיין חינוך הילדים‪.‬‬
‫החינוך המשותף נועד לשחרר או לשנות את הזהות האימהית של האישה אך באופן‬

‫פרדוקסלי הוא קיבע אותה‪.‬‬
‫השקפת העולם של הקיבוץ הדתי על הזוגיות והמשפחה הייתה מסורתית‪ ,‬הדיונים‬
‫בשאלות הקשורות לנישואין ולמשפחה היו חדשים‪ ,‬אך היישום החדשני התבטא‬
‫בחינוך המשותף לילדים‪ .‬ואולם חידוש זה היה מקור סבל לנשים והעמיד אותן במצב‬
‫בלתי נסבל‪ .‬מצד אחד הגבילה אותן המסורת וכיוונה אותן לבית ולילדים‪ ,‬ומצד אחר‬
‫החדשנות לא אפשרה להן ליהנות מפרותיה‪ ,‬שכן היא הגבילה את המגע של‬

‫האימהות עם ילדיהן‪ .‬תסכול הנשים היה אפוא בן לוויה של החידוש החינוכי‪.‬‬

‫מעורבות הנשים בעיצוב פני הקבוצה‬

‫הקיבוץ הדתי צידד בשיתוף מלא של הנשים בכל אפיקי הפעילות הציבורית ובעיצוב‬

‫כשהצטרפו הילדים לחדר האוכל לארוחת ערב אכלו בשולחנות נפרדים מההורים מכיוון שניזונו‬
‫מאוכל טוב יותר‪ .‬היו חברים שחשבו כי לא טוב לילדים לאכול בחדר האוכל עם המבוגרים‪ ,‬והיו‬
‫מבוגרים שהתלוננו על כי הילדים עושים רעש ומפריעים‪ ,‬ראיונות שערכתי עם חנה יעיר בתאריך‬

‫‪ ,6.3.2001‬ויזרעאלה כספי בתאריך ‪.21.6.2001‬‬
‫‪ 432‬חנה יעיר ויזרעאלה כספי‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪ 433‬רק שנים מאוחר יותר החל קיבוץ יבנה בלינה משפחתית‪ ,‬חנה יעיר‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 434‬הקיבוץ הדתי שאל מהקיבוץ הכללי גם את חדר האוכל‪ .‬החברים ראו בחדר האוכל אבן יסוד של‬
‫הקבוצה‪ ,‬בו נרקמו חיי החברה ובו השתקפו חיי הקבוצה כולה‪ .‬בודדים מתחו ביקורת על נוהג‬
‫זה‪ ,‬כפר עציון‪ ,‬במחננו‪ ,‬א )תשרי תש"ח‪ ,‬ספטמבר ‪ ,(1947‬עמ' ‪ ;1‬חבר הקבוצות‪ ,‬לתקופת השנה‪,‬‬

‫עמ' ‪.55‬‬
‫‪ 435‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬אימהות ומהפכה‪ ,‬עמ' ‪.153-151‬‬

‫‪225‬‬