Page 222 - מהפכניות בעל כורחן
P. 222

‫הקיבוץ הדתי‬

‫המשותף ובייחוד ללינה המשותפת והדגישו את הצורך בחיזוק קשרי המשפחה‪,‬‬
‫בחיזוק הזוגיות ובטובת הילד‪ ,‬אך הן קיבלו את צו הקבוצה‪ 413.‬ניתן לומר כי‬
‫החברים ראו לנגד עיניהם את טובת הקבוצה‪ ,‬והחינוך המשותף ביטא עבורם את‬
‫שיאו של התהליך המהפכני שהובילו‪ .‬ואילו החברות ראו לנגד עיניהן קודם כול את‬
‫הזוגיות והמשפחה וחששו כי החינוך המשותף יפגע בהן ובילדיהן‪ .‬היו חברות‬
‫שהצביעו על קיבוצים כלליים שהונהגה בהם לינה משותפת וטענו שהרבה זוגות‬
‫נפרדו עקב כך‪ 414.‬אולם החברים השיבו כי לתופעה של פירוד הזוגות לא גרם‬
‫הטיפול המשותף‪ ,‬אלא ערכי הקיבוצים הכלליים השונים מערכי הקיבוץ הדתי‪ .‬כן‬

                 ‫אמרו שהקבוצה בכל מקרה אינה תריס בפני פירוד בין ההורים‪415.‬‬
‫הנשים בקיבוץ הדתי היו מתוסכלות משום שהטיפול המשותף היה אמור לאפשר‬
‫להן להשתתף בבניין המשק‪ ,‬אך בפועל הן חשו חוסר סיפוק בעבודתן‪ .‬משה אונא‪,‬‬
‫חבר טירת צבי‪ ,‬תיאר את תחושת הנשים‪' :‬הנה קיים שטח פעולה עבורי‪ ,‬שהוא גם‬
‫טבעי וגם מספק – הטיפול בילדי‪ .‬למה לי המאמצים לעשות את העבודה שמטילים‬
‫עליי‪ ,‬תוך אי‪-‬רצון וחוסר סיפוק אם אפשר לשנות מצב זה מבלי לגרום נזק כלשהו לא‬
‫לפרט ולא לקבוצה?'‪ 416.‬לדבריו‪ ,‬החברה חשבה כי תרגיש שהיא מסופקת יותר אם‬
‫תטפל בילדיה מאשר תעבוד במשק בעבודה שאינה מעניקה לה סיפוק‪ .‬לאישה‬
‫שמסרה את ילדיה לטיפול הכלל לא צמחה טובה מעניין זה שכן לא הרגישה שחרור‪.‬‬
‫האימהות נתקלו בקושי מעשי נוסף‪ .‬מקובל היה שתינוקות‪ ,‬מיד בצאתם מבית‬
‫החולים‪ ,‬נכנסים לבית התינוקות‪ .‬ברוב המקרים נאלצה האם להגיע לבית התינוקות‬
‫כמה פעמים ביום ולא הייתה מרוצה מכך‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬האימהות לא עבדו בשבועות‬
‫הראשונים שלאחר הלידה ולא הבינו מדוע הן אינן יכולות לטפל בילדים בעצמן‬

                                                 ‫ולחסוך את עבודת המטפלת‪417.‬‬

‫‪ 413‬הטיעונים נגד החינוך המשותף‪ :‬חיזוק הקשר בין הילד להוריו ובין בני הזוג המגדלים את‬
‫ילדיהם יחדיו; ביטול שמירת הלילה הבעייתית )תופעות של פחד‪ ,‬הרטבה וכדומה(; טובת הילד‬
‫הזקוק לפינה שלווה משלו; תרומת המשפחה לחיזוק ערכי המסורת אצל הילד בשל חוויות‬
‫משפחתיות ועוד‪ ,‬מ' האס‪' ,‬הערות לשאלת שיכון הילדים בקבוצותינו'‪ ,‬עלונים‪) 5 ,‬אוקטובר‪-‬‬
‫נובמבר ‪ ,(1941‬עמ' ‪ .15-12‬מנגד טענו חברים כי ההורים חסרים ידיעה והבנה בשאלות חינוך‬
‫וגם בעיר עברו הילדים לרשות הציבור בדמות בית הספר ותנועות הנוער‪ ,‬מאיר )לעיל‪ ,‬הערה‬

                                                                             ‫‪ ,(391‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪ 414‬האס‪ ,‬שם‪ .‬יש מחקרים הטוענים כי בקיבוץ הארצי אחוז הגירושין היה גבוה יותר מאחוז‬
‫הגירושין ביישוב בארץ‪ ,‬אפרת‪ ,‬הקיבוץ הארצי‪ ,‬עמ' ‪ .38‬לעומתם טוענים אחרים כי רק בקיבוצים‬
‫מעטים היה שיעור גבוה של גירושין‪ ,‬טלמון‪-‬גרבר‪ ,‬יחיד וחברה‪ ,‬עמ' ‪ .18‬חסרים נתונים על אחוז‬

      ‫הגירושין בקיבוץ הדתי וסביר להניח כי הגירושין לא היו תופעה שכיחה בתקופת היישוב‪.‬‬
                                                           ‫‪ 415‬מאיר )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(391‬עמ' ‪.17‬‬
                                                           ‫‪ 416‬אונא )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(390‬עמ' ‪.15‬‬

                                                        ‫‪ 417‬מלר )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(395‬עמ' ‪.21-20‬‬

‫‪221‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227