Page 217 - מהפכניות בעל כורחן
P. 217

‫פרק חמישי‬

‫חברי הקיבוץ הדתי‪ ,‬שצידדו בחינוך המשותף‪ ,‬ראו בו את הביטוי למהפכה שעשו‬
‫בחייהם ולמרידה בבית הוריהם‪ ,‬כפי שאמר מאיר‪' :‬הרי עצם יצירתנו הקיבוצית‬
‫הייתה מהפכה בחיינו‪ .‬חרגנו מתוך המסגרת הצרה של חיי הורים‪ ,‬כי ראינו את‬
‫תפקידנו ]‪ [...‬במהפכה ובשינויים רדיקליים ]‪ [...‬היינו למורדים‪ ,‬ואף על פי שקראנו‬
‫למרד שלנו "מרד קדוש" הרי מכלל מורדים לא יצאנו‪ .‬בשם המרד הזה תבענו‬
‫מעצמנו ומחברינו לשבור את צורת החיים הקודמת‪ ,‬הגלותית‪ .‬ויתרנו על הרבה‬
‫נוחיות‪ ,‬באשר ידענו כי תפקידים אחרים עומדים בשעה זו לפנינו‪ .‬והאם הגשמנו את‬
‫כל שאיפותינו עד שנוכל להגיד לילדינו "כזה ראה וקדש" האם לא מוטל עלינו‬
‫להפיח את אש המרד גם בתוך ילדינו על מנת שימשיכו את המפעל הגדול שאנו‬
‫התחלנו בו?'‪ 391.‬גם בקיבוץ הדתי החינוך המשותף היה אפוא ביטוי להשקפת‬
‫העולם החדשה‪ .‬אולם חינוך זה עורר מחלוקות הן בשל עירוב המינים הן בשל‬
‫השינוי שנוצר במבנה המשפחתי המסורתי‪ 392.‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬שהחזיק בתפיסה‬
‫המסורתית בדבר חשיבות ההורים המחנכים וראה במשפחה ציר שסביבו סובבת‬

                               ‫החברה‪ ,‬התחבט עמוקות בסוגיית החינוך המשותף‪.‬‬
‫טענת המחדשים הייתה שחברים רבים לא ראו את השינויים ההכרחיים לחיי‬
‫משפחה בקבוצה‪ ,‬כדברי אור‪' :‬רבים מאתנו רוצים לשמור על הצורה הישנה בלי‬
‫לבחון אם היא מתאימה לחיי קבוצה בכלל‪ .‬לדבר על מסורת בחיי משפחה בזמן‬
‫ששברנו את המסורת של חיי הכלכלה זוהי בבחינת "שבור את החבית ושמור את‬
‫יינה"'‪ 393.‬על פי גישה זו‪' ,‬אין לדבר על המשפחה כנושאת המסורת של חיים‬
‫יהודיים‪ ,‬שאסור לפגוע בהם'‪ 394,‬אלא יש לחפש את הדפוס המתאים של חיי משפחה‬

                                       ‫בתוך הקבוצה ולהתאימו למסגרת הקיבוץ‪.‬‬
‫המתנגדים לחינוך המשותף ראו במסורת יסוד לחינוך הדור הצעיר והחשיבו מאוד‬
‫את ההורים‪ ,‬נושאי המסורת‪ ,‬שמחובתם להקנות לילדיהם ערכים‪ ,‬כדברי אליהו מלר‬
‫מטירת צבי‪' :‬לא נוכל להרשות לילדינו לגדול מחוץ למסגרת של עול הדורות'‪395.‬‬
‫מלר גם טען שבאימוץ המודל של הקיבוץ הכללי יש רצון מופרז להתבוללות‪' :‬אנו‬
‫צריכים למצוא הווי חיים‪ ,‬השונה בהרבה מן ההווי בקבוצות החופשיות‪ .‬לא עברנו‬
‫אותה הדרגה של מרד בקיים כמו השומר הצעיר‪ ,‬ולא הפקרנו את כל הערכים של‬
‫הדור הקודם‪ .‬שאיפתנו הקיבוצית מבוססת על ההכרה והרצון ליצור צורת חיים‪,‬‬
‫שתאפשר לציבור לחיות חיי תורה במפעל שיתופי‪ .‬לכן אין פרינציפ הקבוצה יכול‬

‫‪ 391‬מאיר א'‪' ,‬עוד בשאלת החינוך המשותף בקבוצה הדתית'‪ ,‬עלונים‪) 6 ,‬ינואר‪-‬פברואר ‪,(1942‬‬
                                                                                   ‫עמ' ‪.15‬‬

                                     ‫‪ 392‬לפירוט ראו קולא‪ ,‬בת‪-‬מצווה‪ ,‬עמ' ‪ ;8‬שפרעם‪ ,‬המערכת‪.‬‬
                                                                 ‫‪ 393‬אורליאן )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(49‬‬
                                                                                      ‫‪ 394‬שם‪.‬‬

                           ‫‪ 395‬א' מלר‪' ,‬השיכון הסופי של ילדינו'‪ ,‬בטירה‪ ,‬ג‪ ,‬א )‪ ,(8.2.1940‬עמ' ‪.1‬‬

                                                                            ‫‪216‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222