Page 214 - מהפכניות בעל כורחן

‫הקיבוץ הדתי‬

‫קיבוץ טירת צבי הוקם כשלמקצת חבריו היו ילדים‪ .‬בעת העלייה לטירת צבי לא‬
‫עלו לקרקע החברות ההרות והאימהות‪ ,‬מסיבות ביטחון ובריאות‪ ,‬אך כארבעה‬
‫חודשים לאחר יום העלייה היו בטירת צבי שבע משפחות ושבע נשים הרות‪ .‬בשל‬
‫מיקומו של הקיבוץ‪ ,‬נסעו הנשים ההרות מבעוד מועד לעפולה‪ ,‬לבית החולים‪ .‬ליד‬
‫בית החולים הוקם צריף‪' ,‬צריף המחכות'‪ ,‬ששימש את החברות שחיכו כמה ימים‬
‫ללידה‪ .‬האימהות הצטרפו לקיבוץ רק לאחר זמן ושהו במקומות שונים עד‬

‫להחלמתן‪373.‬‬
‫עם השנים התבססו הקיבוצים‪ ,‬מספר הזוגות הנשואים הלך ועלה ועמו גם מספר‬
‫הילדים‪ .‬על תהליך זה מלמדת הטבלה הבאה המתארת את הילודה עד אוקטובר‬

‫‪374:1944‬‬

‫‪ 1944 1943 1942 1941 1940 1939 1938 1937 1936 1935 1934‬סה"כ‬
‫‪236 38 57 48 27 19 15 13 9 3 6 1‬‬

‫לרוב ילדו האימהות את ילדן הבכור בהיותן בנות ‪ .27-26‬הדבר הולם את גיל‬
‫הנישואין הממוצע שנע סביב גיל ‪375.25‬‬

‫מחקרים סטטיסטיים על הילודה בראשית שנות הארבעים עוררו פליאה על הילודה‬
‫הירודה בקיבוץ הדתי בהשוואה לזרמים אחרים‪ ,‬ואף שיערו כי הדבר יכול להעיד‬
‫שחברי הקיבוץ הדתי לא הושפעו מהמסורת כלל או שהושפעו ממנה מעט מאוד‪376.‬‬
‫אולם ניתן לשער כי הילודה הייתה מועטת בשל המצוקה הכלכלית‪ ,‬המצב הביטחוני‬
‫הקשה וההתרכזות בבניין הארץ‪ ,‬שדחו את הנישואין והילודה‪ .‬גם שיעור הילודה‬
‫בקיבוצים הכלליים היה נמוך יחסית‪ ,‬בשל הקשיים הכלכליים‪ ,‬אך גם בשל התפיסות‬
‫האידאולוגיות שחיזקו מגמה זו‪ 377.‬אין כאן חריגה מהמצב בחברה היהודית במערב‬
‫אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים‪ ,‬שגם בה חלה ירידה ניכרת בילודה‪378,‬‬

‫‪ 373‬אור )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(332‬עמ' ‪.24-23‬‬
‫‪' 374‬הקיבוץ הדתי בהתפתחותו'‪ ,‬הצופה‪ ,27.11.1944 ,‬עמ' ‪ ;3‬דוח המועצה השלישית של הקבה"ד‪,‬‬

‫‪ ,1944‬עמ' ‪.62-21‬‬
‫‪ 375‬ראו למשל ארכיון הקבה"ד‪.39-230 – 39-235 ;43-259 ,‬‬
‫‪ 376‬ר' בקי‪' ,‬הנוהג בנישואין ובילודה בקרב השכבות השונות של הישוב והשפעתו על עתידנו'‪,‬‬
‫ד' גורביץ וא' גרץ )עורכים(‪ ,‬העלייה‪ ,‬הישוב והתנועה הטבעית של האוכלוסייה בארץ ישראל‪,‬‬

‫ירושלים תש"ה‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 377‬טלמון‪-‬גרבר‪ ,‬יחיד וחברה‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 378‬בגרמניה לדוגמה חלה ירידה ניכרת בילודה במאה העשרים בשל גיל הנישואין הגבוה יחסית;‬
‫הצורך בנדוניה גדולה לבנות; האשמות אנטישמיות על ילודה רבה; המעבר מהכפר לעיר; סכנה‬
‫בלידת ילדים; והשפעה נשית פמיניסטית‪ .‬להרחבה ראו רופין‪ ,‬המבנה הסוציאלי‪ ,‬עמ' ‪;165-139‬‬

‫קפלן‪ ,‬מעמד בינוני‪ ,‬עמ' ‪.51-42‬‬

‫‪213‬‬