Page 216 - מהפכניות בעל כורחן
P. 216

‫הקיבוץ הדתי‬

‫התבטאה המהפכה החברתית‪ 385.‬יסודות החינוך המשותף נבנו בתקופת העלייה‬
‫השנייה‪ ,‬אולם באו לידי פיתוח ויישום בקיבוצים בשנות העשרים‪ .‬בשל הרעיונות‬
‫הקיצוניים של אנשי העלייה השלישית והחשש מכניעה לשגרת חיי משפחה‪ ,‬נוצר‬
‫החינוך המשותף שכלל גם לינה משותפת‪ 386.‬חדר האוכל המשותף והטיפול‬
‫המשותף בילדים היו אמורים להיות עדות לניצחון הרעיון הקיבוצי על התפיסה‬

                                             ‫המסורתית בכל הנוגע לחיי משפחה‪.‬‬
                                     ‫לחינוך המשותף בקבוצה היו כמה מטרות‪:‬‬
‫א‪ .‬אמצעי עיקרי לחינוך הדור הבא לערכי הקבוצה‪ .‬השאיפה החינוכית בקיבוץ‬
‫ביקשה ליצור 'אדם חדש' ולצמצם את הפערים בין הבנות לבנים שהיו תוצאה של‬
‫החינוך המסורתי‪ 387.‬לפיכך החינוך המשותף במהותו היה שוויוני לבנות ולבנים‬

                                         ‫ונועד לסייע ביצירת שוויון מגדרי עתידי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנאים קשים של ביטחון וכלכלה גרמו לחברים 'להמיר את ההשקעה ההורית‪-‬‬
‫האישית בהשקעה הורית קולקטיבית'‪ 388.‬בתנאים הללו‪ ,‬כדי להבטיח את‬

               ‫התפתחותם התקינה של הילדים‪ ,‬חשבו לטפל בהם ולחנכם במשותף‪.‬‬
‫ג‪ .‬החינוך המשותף לילדים והלינה המשותפת‪ ,‬אמור היה לאפשר לאישה‬
‫להשתחרר מעול הבית והילדים ולהתמסר לפעילות ציבורית ולעיצוב פני הקבוצה‪.‬‬
‫היה בכך ביטוי לממד האידאולוגי של השוויון בין המינים‪ ,‬הגבר והאישה פועלים‬

                                                       ‫למען מפעלם בשיתוף‪389.‬‬
‫בשדה החינוך והטיפול הסתמך הקיבוץ הדתי על דרכו ופעולותיו של הקיבוץ‬
‫הכללי‪ ,‬וקיבל את צורת החינוך כפועל יוצא של החיים הקיבוציים‪ .‬השאלות‬
‫שהתעוררו עם ביצוע הטיפול המשותף עלו בכל התנועות הקיבוציות‪ ,‬אך מקצתן היו‬
‫ייחודיות לקיבוץ הדתי ונגעו להשקפתו הדתית‪ .‬השאיפה הייתה שהדיונים בסוגיית‬
‫הטיפול המשותף יהיו התחלה לקביעת יסודות ההולמים את הקיבוץ הדתי 'אחרת‬
‫נגיע לידי קרע פנימי ולשניות העלולים לגרום משבר ולערעור יסודות חיינו כתנועה‬

                                                             ‫קיבוצית‪-‬דתית'‪390.‬‬

‫‪ 385‬טלמון‪-‬גרבר‪ ,‬יחיד וחברה‪ ,‬עמ' ‪' ;83‬חינוך משותף' הוא המונח המקובל המופיע בתעודות‪ .‬על‬
‫הגדרת 'החינוך המשותף'‪ ,‬ראו ש' רשף‪ ,‬זרם העובדים בחינוך‪ :‬מקורותיה ותולדותיה של תופעה‬

                                     ‫חינוכית בשנים תרפ"א‪-‬תרצ"ט‪ ,‬תל אביב תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫‪ 386‬על התיישבות העלייה השלישית וחינוך הילדים‪ ,‬ראו בן‪-‬אברם וניר‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪ .93-77‬חברי‬

         ‫השומר הצעיר טענו כי הצאצאים שייכים לקולקטיב‪ ,‬אלרעי‪ ,‬מהחדר הקיבוצי‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬
                                                                ‫‪ 387‬קולא‪ ,‬בת‪-‬מצווה‪ ,‬עמ' ‪.7 ,3‬‬

                                                   ‫‪ 388‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬אימהות ומהפכה‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬
‫‪ 389‬נגה ריכטר‪ ,‬בית אלפא‪ ,‬כצנלסון‪-‬רובשוב‪ ,‬דברי פועלות‪ ,‬עמ' ‪ ;149-147‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬אימהות‬

                                                                    ‫ומהפכה‪ ,‬עמ' ‪.144-143‬‬
                  ‫‪ 390‬מ' אונא‪' ,‬בעיות החינוך והטיפול המשותף'‪ ,‬עלונים‪) 13 ,‬יוני ‪ ,(1943‬עמ' ‪.17‬‬

‫‪215‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221