Page 211 - מהפכניות בעל כורחן
P. 211

‫פרק חמישי‬

‫על תגובה ציבורית בשטח הזה הורס את כל הבניין שאנו מקימים ]‪ [...‬אי אפשר‬
‫להמשיך בגישה הרשלנית הפשרנית המקובלת‪‰ˆÂ·˜ .ÌȯÁ‡ ¯·Î Â· ‰¯·Á ˜˘Ó .‬‬
‫„˙‪) 'Â· ‡Ï „ÂÚ ˙È‬ההדגשה שלי‪ ,‬ל"ר(‪ 351.‬לדעתם‪ ,‬המייחד את הקיבוץ הדתי הוא‬
‫ההקפדה על חוקי הדת ומרות הקולקטיב גם בעניינים רגישים‪ .‬הגישה של הקיבוץ‬
‫הדתי הייתה כי על כל הנשים הנשואות לקבל עליהן מצוות טבילה‪ .‬אולם אין מידע‬

                                                 ‫מפורט על טבילת הנשים בפועל‪.‬‬

                                                               ‫תכנון המשפחה‬

‫בחברות לאומיות היחס לילודה חרג מתחום הפרט והיה לחובה לאומית‪ 352.‬גם‬
‫בחברה הציונית הייתה הילודה אמצעי להגשמת מטרות לאומיות‪ 353.‬חברות הקיבוץ‬
‫הכללי ראו בהקמת דור שני לא רק ייעוד נשי‪ ,‬אלא גם ייעוד לאומי‪ ,‬והילד היה נכס‬
‫הכלל‪ 354.‬מבחינה זו‪ ,‬הקשר בין מגדר ללאומיות‪ ,‬המציין את תהליך הפיכת האימהות‬
‫לסמל לאומי והרחבת האימהות הפרטית לאימהות לאומית‪-‬ציבורית‪ 355,‬התבטא‬
‫במיוחד באורח החיים הקיבוצי‪ .‬אם כן‪ ,‬בעניין הילודה הייתה אמורה להיות אחדות‬
‫בין התפיסה המסורתית לצו השעה הציוני‪ .‬ובכל זאת בקיבוצים‪ ,‬הכלליים והדתיים‬

               ‫כאחד‪ ,‬שעמדו בחוד החנית של העשייה הציונית‪ ,‬התלבטו בסוגיה זו‪.‬‬
‫חברות הקיבוץ הכללי רצו בילדים להגשמת תקוות אישיות ולאומיות‪ ,‬אולם תנאי‬
‫ההתיישבות הקשים חייבו לדעתן פיקוח על הילודה‪ 356.‬בראשיתם של הקיבוצים‬
‫נחשבו הילדים לנטל על הכלל‪ :‬רוב הקיבוצים המתינו זמן רב עד שהגיעו‬
‫להתיישבות קבע; היה מחסור בדיור; האישה ביקשה לרכוש לעצמה עמדה במשק‪,‬‬
‫מה שחייב התמסרות לעבודה על חשבון הילודה; היה חשש כי ההורים יסתגרו בתוך‬
‫משפחתם ולא ישתתפו בענייני הציבור ועוד‪ .‬אי‪-‬לכך במקצת הקיבוצים‪ ,‬בראשית‬
‫דרכם‪ ,‬הייתה הגבלת ילודה מכוונת בשל תנאי הכלכלה והביטחון‪ .‬לעתים הכריעו‬

             ‫ההורים עצמם‪ ,‬ולעתים התקבלה החלטה מחייבת של הקיבוץ כולו‪357.‬‬
‫על פי ההלכה‪ ,‬אין מצוות פרייה ורבייה סובלת דחייה אפילו לזמן מוגבל‪ ,‬ויש‬
‫פסיקה מוסכמת כי כל זמן שלא הוליד אדם לכל הפחות בן אחד ובת אחת‪ ,‬אין היתר‬

              ‫‪ 351‬הרצאת שמחה פרידמן‪ ,‬בכינוס לענייני חברה‪ ,‬כפר עציון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.20-3 ,‬‬
‫‪ 352‬למשל‪ ,‬התנועה הלאומית של האפריקנים באמריקה קבעה כי הפיקוח על הילודה וההפלות‬
‫המלאכותיות משול ל'רצח עם'‪ .‬הם גם סברו שהנשים צריכות לחוש אשמה על כי אינן מספקות‬

                                                   ‫ילדים למאבק‪ ,‬ריץ'‪ ,‬ילוד אישה‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
                                      ‫‪ 353‬ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪ ;252‬שטרן‪ ,‬תנועת הפועלות‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬

                                                               ‫‪ 354‬בסביץ‪ ,‬ולו רק הד‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
                                                                ‫‪ 355‬ראו למשל כץ‪ ,‬אדם ואדמה‪.‬‬
                    ‫‪ 356‬וגם אפשרות של הפסקת היריון בשעת הכרח‪ ,‬בסביץ‪ ,‬ולו רק הד‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬
                ‫‪ 357‬שפר ופוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬המשפחה‪ ,‬עמ' ‪ ;21-20‬אפרת‪ ,‬הקיבוץ הארצי‪ ,‬עמ' ‪.39-37‬‬

                                                                            ‫‪210‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216