Page 212 - מהפכניות בעל כורחן

‫הקיבוץ הדתי‬

‫לשימוש באמצעי מניעה אפילו באופן זמני‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬על פי הרבנים‪ ,‬בהקדמת‬
‫קיום המצווה ישנו ערך רוחני נשגב‪ 358.‬ובכל זאת‪ ,‬בקיבוץ הדתי סוגיית הילודה‬
‫הולידה דיונים ולא הייתה מובנת מאליה‪ .‬דיון זה‪ ,‬שהיה בבחינת חידוש‪ ,‬היה בעצם‬
‫המשך העיסוק בעניין הנישואין‪ .‬הדיון בסוגיית הילודה הוא דוגמה לפער בין‬
‫ההצהרות לבין העשייה בפועל; בין ההכרעה הערכית ללחץ הכלכלי‪ .‬היו חברים‬
‫שסברו כי 'ריבוי ילדים מכביד על המשק‪ ,‬מתיש את האישה העובדת‪ .‬אבל קיבוץ דתי‬
‫מוכרח לדון לפי ההלכה העברית'‪ 359.‬ההשקפה הדתית של הקיבוץ הייתה מניע‬
‫מרכזי לעידוד הילודה‪ ,‬והקיבוץ הדתי לא יכול היה לדון בסוגיה ולהתעלם מההיבט‬

‫ההלכתי‪ 360,‬ואולם תנאי השעה הקשו על הקמת משפחות וגידול ילדים‪.‬‬
‫הדיון בילודה התמקד בעיקר סביב 'התנאים'‪ :‬בעיות ביטחון‪ ,‬קדחת‪ ,‬אקלים קשה‪,‬‬
‫דיור וכלכלה‪ 361.‬בזמן מלחמת העולם השנייה אמר אחד החברים בקיבוץ שדה‬
‫אליהו שבמצב כזה אי‪-‬אפשר עדיין לחשוב על ילדים‪ 362.‬ובטירת צבי ב‪ 1943-‬הודו‬
‫כי הרצון להקים משפחות מרובות ילדים קיים אצל כולם‪ ,‬אך יש צורך להתמודד עם‬

‫הקושי לאפשר זאת במסגרת החיים בקיבוץ‪363.‬‬
‫בקומונות ההוטריטיות עניין הילודה לא עלה על סדר יומם של החברים‪ ,‬ורוב‬
‫הנשים הרו וילדו אחת לשנה‪ 364.‬אך בעלוני הקיבוץ הדתי דנו במשמעות הגבלת‬
‫הילודה מבחינה הלכתית‪ .‬הדיון נסב סביב השאלה אם לאחר שיש בן ובת‪ ,‬מותר‬
‫להגביל את הילודה באמצעות אמצעי מניעה שנוטלת האישה‪ .‬הרב שמשון רוזנטל‬
‫מקבוצת רודגס הביא במסגרת הדיון הוכחות מהמפרשים שחובת פרייה ורבייה וכן‬
‫איסור השחתת הזרע חלים על הגבר‪ ,‬וגרס כי רק לאישה מותר להשתמש באמצעים‬
‫מסוימים למניעת היריון‪ 365.‬באספות חברים הובעה הדעה שיש להעדיף הרבה ילדים‬
‫על פני רמת חיים גבוהה‪ 366.‬ההיבט המסורתי היה בעל השפעה מכרעת שכן לא היו‬

‫‪ 358‬על מצוות פרייה ורבייה ותכנון המשפחה‪ ,‬ראו אלינסון‪ ,‬האישה והמצוות‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪;74-37‬‬
‫אלינסון‪ ,‬שירות לאומי‪ ,‬עמ' ‪ .340-339‬על אמצעי מניעה ביהדות‪ ,‬ראו ‪D. Feldman, Birth‬‬

‫‪Control in Jewish Law, Northvale, N.J 1998‬‬

‫‪ 359‬דונש )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(66‬‬
‫‪ 360‬דוח המועצה השלישית של הקבה"ד‪ ,1944 ,‬עמ' ‪.63‬‬
‫‪ 361‬ריאיון שערכתי עם יזרעאלה כספי בתאריך ‪.20.6.2000‬‬
‫‪ 362‬אהרון נחלון 'הוכה בתדהמה'‪ ,‬מ' ששר‪' ,‬היו זמנים‪ :‬ריאיון עם אהרון נחלון מראשוני "שדה‬
‫אליהו"'‪ ,‬מ' קרונה )עורך(‪ ,‬גווילין למחשבה דתית לאומית‪ ,‬ג )טבת תשנ"א(‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪ 363‬מ' אורליאן‪' ,‬על הטיפול המשותף'‪ ,‬עלונים‪) 13 ,‬יוני ‪ ,(1943‬עמ' ‪.17‬‬

‫‪ 364‬בר‪-‬למבך‪ ,‬בת העדה‪ ,‬עמ' ‪.23 ,10‬‬
‫‪ 365‬לאחר התשמיש ובתנאי שהתשמיש יתקיים כדרכו ובאופן טבעי‪ ,‬שמשון‪' ,‬על שאלת הילודה'‪,‬‬

‫דפים‪ ,‬ז )‪.(25.8.1939‬‬
‫‪ 366‬דונש )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(66‬‬

‫‪211‬‬