Page 213 - מהפכניות בעל כורחן
P. 213

‫פרק חמישי‬

‫זוגות או חברים שחשבו שאין להביא ילדים לעולם‪ .‬כמו כן היה יחס שלילי להפסקת‬
                                                                      ‫היריון‪367.‬‬

‫על הילודה דנו גם בוועדות השונות בקיבוץ‪ ,‬וציינו שסוגיה זו היא חשובה ביותר‬
‫לא רק לגורל הקבוצה וילדיה אלא גם לגורל האומה‪' :‬כאן אנו נתקלים בתביעה‬
‫הגורלית של האומה כולה‪ ,‬התביעה לילד‪ .‬ויותר על זה כאן אנו נתקלים בתביעת‬
‫המשפחה‪ ,‬האיש והאישה שבאו אלינו‪ ,‬לחיות אצלנו חיים מבוססים על קדושת‬
‫הכרתם והרגשתם‪ .‬המוסד החשוב ביותר בחיי הפרט הוא מוסד הנישואין‪ ,‬עליו אנו‬
‫דנים ועליו אנו חורצים משפט'‪ 368.‬ההיבט הלאומי הודגש יותר מההיבט ההלכתי‪.‬‬
‫היו חברים שטענו כי הילדים הם 'כתר היצירה' ולשמם ולמענם נעשית כל העשייה‪,‬‬
‫'ואל נא נגיד שאנו רק חייבים כרת על מניעת הילודה‪ ,‬לא – אנו כורתים את‬

                                                                     ‫עצמנו'‪369.‬‬
‫לילודה הייתה השלכה גם על תפיסת מקומה של האישה בקבוצה‪ .‬חברים ראו את‬
‫תפקידה העיקרי של האישה באימהותה‪ ,‬כדברי גדליה אונא מטירת צבי‪' :‬והרי‬
‫הדברים ברורים‪ :‬האישה משועבדת הרבה יותר לטבע המיני מהאיש‪ .‬תפקידה העיקרי‬
‫הוא האימהות'‪ 370.‬אולם לא כל החברות החזיקו בדעה זו‪ .‬צילה מטירת צבי מחתה‬
‫על כך‪' :‬מאיפה כל כך ברור לך שתפקידה העיקרי של האישה הוא אימהות? זה היה‬
‫פעם ]‪ [...‬נקווה שנמלא את תפקידנו שהטבע הטיל עלינו‪ ,‬אבל נמלא גם את יתר‬
‫התפקידים שהחברה‪ ,‬הקבוצה ומצב הביטחון בארץ דורשים מאתנו'‪ 371.‬צילה הביעה‬
‫לעתים עמדות חדשות ואף מהפכניות‪ ,‬אך נראה כי בדבריה אלה ייצגה מקצת‬
‫החברות שלא דחו את תפקידן המסורתי והטבעי בתור אימהות‪ ,‬אולם סירבו לראות‬

                                                           ‫בו את תפקידן היחיד‪.‬‬
‫בניגוד לקיבוץ הכללי‪ ,‬שלעתים התקבלו בו החלטות על הגבלת ילודה באופן‬
‫רשמי והיו חברים שנענשו‪ 372,‬הקיבוץ הדתי לא החליט רשמית בעניין זה ולא נקט‬
‫סנקציות‪ .‬ככל הנראה הגישה המסורתית היא שהשפיעה וכן העובדה כי הקיבוץ הדתי‬
‫הוקם לאחר שבשאר הקיבוצים הילודה כבר הייתה נפוצה‪ ,‬וכבר הוכח שחיי קיבוץ‬

                                      ‫מלאים מתקיימים בקבוצות שיש בהן ילדים‪.‬‬

‫‪ 367‬בפני מזכירות הקיבוץ הדתי הובעה מחאה על שבאחד הקיבוצים קרה מקרה של הפסקת היריון‬
‫בדרך מלאכותית‪ ,‬שלא מטעם מצב הבריאות של הבחורה והקבוצה לא הגיבה על כך‪ .‬הכותב‬
‫הציע שמזכירות הקיבוץ הדתי תגנה את המקרה בפני כל הקבוצות‪ ,‬אריה קניגסהפר גניאל‪,‬‬

                             ‫במכתב למזכירות הקבה"ד‪ ,3.8.1941 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬ב ‪.79-14‬‬
                                                                        ‫‪ 368‬דפים )‪.(24.7.1939‬‬

                                              ‫‪ 369‬אורי ג'‪ ,‬קבוצת אמונים‪ ,‬ציונים‪.(7.2.1941) 36 ,‬‬
                                                                   ‫‪ 370‬גדליה )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(92‬‬
                                                                   ‫‪ 371‬צילה )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(101‬‬

‫‪ 372‬תופעה זו הייתה אופיינית בעיקר בשנים הראשונות לקיום הקולקטיב‪ ,‬ומעט זוגות שהפרו את‬
              ‫החלטת האספה נאלצו לעזוב את הקיבוץ‪ ,‬שפר ופוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬המשפחה‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬

                                                                            ‫‪212‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218