Page 221 - מהפכניות בעל כורחן
P. 221
פרק חמישי
זאת ועוד ,שחרור האישה לעבודות המשק היה רב השפעה על צביון המשק כולו,
שכן לא ניתן היה לקיים משק קיבוצי אם עבודת האישה לא הייתה כלולה בתוך כל
העבודות המשותפות .טיפול פרטי בילדים היה מצריך תוספת עבודות בית לאישה על
ידי כביסה נפרדת ,מטבח נפרד ,אולי גם גינת ירק וכמה עופות על יד הבית .הקבוצה
הייתה הופכת אז ל'משק משותף' .בעבודת האישה ובשחרורה מעול הטיפול בילדים
היה תלוי צביון הקבוצה .כמו כן שהיית הילד בחדר הוריו הייתה עלולה לגרום
להוצאת שני ההורים מחיי הציבור של הקבוצה ,וכשהאב יהיה עסוק )בעבודת לילה
או שמירה( תיפול כל המעמסה על האם והיא תגיע לאפיסת כוחות408.
הטיפול המשותף עורר שאלות רבות:
˘‡ .ÌÈ„Ïȉ ¯ÙÒÓ ˙Ïהיה חשש שהחינוך המשותף ייטול את השמחה האימהית
ויגביר את הרצון להמעיט במספר הילדים' .אם נעמיס את כל דאגת הטיפול על
מספר חברות ,שתראינה בכך במשך הזמן עבודה קשה וסבל ,הרי ניקח מהאם
מעט עונג החיים הניתן לאדם עמל .והנה הגענו בדרך זו למצב מדאיג של מיעוט
ילדים ,בניגוד מוחלט לכל מהות חיינו – חיי עובד דתי השואף ליצור ציבור עובד
דתי'409.
.ÏÂÙÈˉ ¯˜ÂÈהילדים היו צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר ,שהיה כרוך
בהוצאה כספית ניכרת .זאת ועוד ,עם גידול מספר הילדים היה צורך בהגדלת מספר
העובדות ובהתחשב במיעוט הנשים בקיבוץ היה חשש שייאלצו להכניס חברים
לענפי השירות410.
.̇‰ ˙„¯Áלעתים ההורים ,ובעיקר האם ,לא רחשו אמון במטפלת' ,הדאגה
המופרזת של "האם היהודיה" וחוסר הניסיון של ההורים גורמים לאי-שביעות
רצון' 411.האם הצעירה הייתה חרדה לגורל ילדה ,כיוון שהייתה חסרה סביבה תומכת
של משפחתה ,וחששה עוד יותר לאחר שילדה הוצא מרשותה לחינוך המשותף.
הקיבוץ הדתי התלבט כיצד להחדיר את ההכרה ללב האם הצעירה שהמטפלת דואגת
לילדים בדיוק כמוה .הבעיה החמירה כיוון שהמטפלות היו חסרות ניסיון ואפשרויות
ההשתלמות במקצוע היו מצומצמות ביותר ולא סיפקו את דרישות האימהות .אף
המצוקה הביטחונית והאקלים הקשה )בייחוד בקיבוצי עמק בית שאן( הגבירו את
החרדה בלב האימהות412.
החברות מיעטו להביע עמדה בכתובים בנושא זה .היו מהן שהתנגדו לחינוך
408מאיר )לעיל ,הערה ,(397עמ' .11
409מלר )לעיל ,הערה .(396
410אורליאן )לעיל ,הערה .(49
411אונא )לעיל ,הערה ,(390עמ' .15
412אורליאן )לעיל ,הערה .(407
220
