Page 225 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק חמישי‬

‫שיוחסה לחינוך הילדים התלוננו המטפלות כי אדישות שוררת בקיבוץ ביחס‬
‫לענף‪ 427.‬טענות מסוג זה רווחו בכל הזרמים הקיבוציים‪.‬‬

‫הנשים בקיבוץ הדתי לא הפנימו את ערך החינוך המשותף‪ 428.‬את המהפכה עשו‬
‫הגברים וחשו סיפוק בעשייתם בקבוצה והדבר עודד אותם להמשיך במהפכה גם על‬
‫חשבון המשפחה המסורתית‪ .‬לעומתם שאפו הנשים לאימהוּת המסורתית‪ .‬אמנם‬
‫ייתכן כי אם היו באות על סיפוקן בקבוצה במסגרת תחומים אחרים היו מוכנות לשלם‬
‫את המחיר‪ .‬אולם היו שלא חשו סיפוק בקבוצה‪ ,‬לא ראו את עצמן שותפות למהפכה‬

‫הגברית ולא היו מוכנות להקריב את תפקודן המסורתי כאימהות לשם כך‪.‬‬
‫החברות שנשארו בקיבוץ הדתי הסכימו עם החינוך המשותף בשל התפיסה כי הוא‬
‫הרע במיעוטו‪ .‬היו שלא יכלו לשאת את החינוך המשותף ועזבו את הקבוצה וזו‬
‫הייתה מחאתן ומנגד היו שסבלו‪ ,‬שתקו ונשארו‪ .‬אין נתונים רשמיים המעידים על‬
‫עזיבת נשים בשל החינוך המשותף‪ ,‬אולם הראיונות האישיים איששו טענה זו‪ .‬אחת‬
‫מחברות רמת השומרון אמרה‪' :‬אף אחת לא הסכימה עם הטיפול המשותף בילדים‪.‬‬

‫אבל לא הייתה להן בררה'‪429.‬‬
‫גם החברים בקיבוץ הדתי הודו כי החינוך המשותף הכביד במיוחד על הֲחברה‪ ,‬אך‬
‫טענו כי 'החיים הקיבוציים דורשים מהפכה נפשית עמוקה וגישה אחרת לכמה וכמה‬
‫שאלות שהחיים מעוררים אותם‪ .‬אין מהפכה נפשית נקנית בקלות‪ .‬אולם מתוך הכרה‬
‫בערך הגדול של המפעל הקיבוצי לבניין הארץ‪ ,‬ומתוך רצון כביר להניח יסודות‬
‫חדשים לחברה העברית‪-‬דתית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מקבלת עליה הֲחברה את כל קשיי‬

‫ונפתולי החיים החדשים באהבה'‪430.‬‬
‫הקיבוץ הדתי ניסה למתן את הטיפול המשותף וחיזק את המשפחה‪ .‬בשבתות‪:‬‬
‫הדלקת הנרות נעשתה עם אימא בבית; סעודה שלישית בשבת נערכה עם הילדים‪431.‬‬

‫‪ 427‬דוח הוועדה לבירור המצב בטירת צבי‪ ,10.5.1945 ,‬אצ"ד‪ ,‬ה ‪ ;26‬אורליאן‪ ,1942 ,‬אצ"ד‪ ,‬ה ‪.34‬‬
‫המפקחת על גני הילדים בכפר עציון‪ ,‬בארות יצחק‪ ,‬יבנה ואמונים‪ ,‬אמרה כי ארגון שעות העבודה‬
‫אינו מוצלח והדבר משפיע על ההתפתחות הנפשית והשכלית של הילדים ומביא להוצאות‬
‫מיותרות‪ .‬גם מבחינה דתית ומבחינה אמנותית החינוך לא השביע את רצונה‪ .‬לעומת זאת ציינה‬
‫לשבח את שיטת העבודה המיוחדת של מלכה האס בשדה אליהו‪ ,‬שהצטיינה בעבודה מאורגנת‬
‫ובחינוך דתי מעמיק‪ ,8.8.1947 :‬וכן במכתבה למרכז החקלאי‪ ,12.11.1947 ,‬ארכיון הקבה"ד‪,‬‬
‫‪ ;31-191‬ראו גם דוח מישיבת ועדת החינוך של הקבה"ד‪ ,6.3.1946 ,‬ארכיון הקבה"ד‪;31-191 ,‬‬

‫דב רפל‪ ,‬במכתב לוועדת החינוך הבין‪-‬קיבוצית‪ ,23.5.1946 ,‬ארכיון הקבה"ד‪.31-191 ,‬‬
‫‪ 428‬ריאיון שערכתי עם טובה אילן בתאריך ‪.29.8.1999‬‬

‫‪ 429‬אך היו כמובן גם חברות שדגלו בחינוך המשותף‪ ,‬שכן ראו בו צורת טיפול הולמת לצו‬
‫השעה הלאומי‪ .‬ראיונות שערכתי עם לאה ראו בתאריך ‪ ,2.1.2000‬ואלישבע וגנברג בתאריך‬

‫‪.23.11.1999‬‬
‫‪ 430‬אלפסי‪ ,‬אור המאיר‪ ,‬עמ' ‪.213‬‬
‫‪ 431‬בשנים הראשונות ביבנה ובטירת צבי אכלו הילדים בבית הילדים בנפרד מההורים‪ .‬בטירת צבי‪,‬‬

‫‪224‬‬