Page 232 - מהפכניות בעל כורחן
P. 232
הקיבוץ הדתי
)חוץ ממחסן ומטבח(?' 467,והטיל את 'האשם' על כתפי החברות .צילה הודתה כי
הנשים לא שאפו למלא תפקידים מרכזיים בקבוצה ,אך לטענתה הן ביקשו להיות
חלק ממעגל מקבלי ההחלטות' :לא עיקר דרישתנו הוא שבחורה תשב במזכירות .רק
התחשבות יותר גדולה עם החברה בקבוצה ולהרוס את התהום וההבדלים בין בחור
ובחורה' 468.נוסף על כך סברו החברות כי אין להטיל את האשמה על החברה בלבד:
'הנעשה די כדי להניע את החברה לפעילות? הניתן לה החינוך המספיק לקראת מילוי
התפקידים? התשובה תהיה בהכרח שלילית' 469.מבחינה רשמית יכלו החברות לכהן
בכל התפקידים אך הקבוצות שידרו מסר כפול ולא תמיד ציפו למימוש השוויון.
קשה להעריך את מידת השמרנות של הקבוצות .אחת החברות טענה כי רוב
הקבוצות הדתיות ,בניגוד לקיבוץ הכללי ,לא ראו באי-שילובה של החברה בעיה ולא
חתרו לפתרון 470.אולם מעלוני קבוצת עלומים עולה מפורשות רצון החברים בשיתוף
החברות .ייתכן כי העובדה שחברי קבוצה זו הגיעו מתנועת בני עקיבא השוויונית
השפיעה על כך .אי-מעורבות הנשים בעשייה הציבורית ,ופסיביות החברות הייתה
נחלת כל הקבוצות הדתיות ,ולא ניתן להצביע על חברות שהוליכו שינויים בתחום זה.
אחדות כמו צילה מטירת צבי ,הביעו מחאה בכתובים .בודדות כמו חדוה פוטשמן
מקבוצת אברהם ולאה גלי מטירת צבי ,הביעו עניין למלא תפקיד ציבורי.
מינוי נשים לתפקידי שררה הוא גם שאלה בעלת היבט הלכתי ,אך בתקופה הנדונה
כמעט אין התייחסות לסוגיה זו מנקודת מבט הלכתית .רק שנים אחר כך התפתח
בקיבוץ הדתי דיון הלכתי בשאלה זו 471.נראה כי שותפותן ,או ליתר דיוק אי-
שותפותן ,של הנשים בתפקידים הציבוריים בקיבוץ נבעה מהמסורת של חלוקת
התפקידים המגדרית ולא מנימוקים הלכתיים .משום כך ,גם בקיבוצים הכלליים ,שלא
ניהלו את חייהם על פי ההלכה ,אנו עדים לתופעה דומה .ייחודו של הקיבוץ הדתי
467גדליה )לעיל ,הערה .(92
468צילה )לעיל ,הערה .(101
469לאה )לעיל ,הערה .(439
470שם.
471חברי קיבוץ חפץ חיים ,שלא השתייך לזרם החברתי הנסקר בספר זה ,פנו לרב משה אויערבך
ב 1934-בשאלת זכות הבחירה לנשים למוסדות הציבור בקיבוץ ונענו כי במה שאינו נוגע
לאדמיניסטרציה אלא לעבודה מעשית ,כגון ועדות הנוגעות למשק בית – יכולות הנשים להיות
בעלות זכות בחירה ,אך את הייצוג כלפי חוץ יש להניח לגברים .מזכירות הקיבוץ אמרה כי בנוגע
לבחירות למזכירות אין לחברות זכות בחירה אקטיבית או פסיבית ,כלומר הן אינן יכולות לא
לבחור ולא להיבחר .לחברות יש זכות בחירה למועצות ולוועדות והן יכולות גם לבחור וגם
להיבחר למוסדות אלה לאחר אישור האספה .זכות הצבעה יש לחברות באופן בלתי מוגבל ,ראו
י' אפרתי' ,חברות נשים בועד מקומי ביישוב שיתופי' ,אויערבך ,וייזר ועמנואל ,הקיבוץ בהלכה,
עמ' ;285י' דברת' ,ברור הלכה בדבר מינוי נשים לתפקידי ציבור והשתתפותן בהצבעה באספה
ביישוב השיתופי' ,שם ,עמ' .311-291
231
