Page 234 - מהפכניות בעל כורחן
P. 234
הקיבוץ הדתי
השאיפות הפרטיות שלהן ועל חשבון ילדיהן 474.גם בקיבוץ הדתי נתנו חברות רבות
עדיפות ללאום ומשום כך היו נכונות לקבל את אורח החיים הקיבוצי גם אם נפגעו
ממנו .אולם היו גם חברות שהצטרפו לקיבוץ מטעמים חברתיים ,שכן הקבוצה
האינטימית הייתה לעתים קרובות תחליף למשפחה שנשארה בחו"ל וצורת החיים
המתאימה ביותר למציאות חייהן בארץ-ישראל גם מבחינה כלכלית475.
חברות הקיבוץ הדתי כמעט לא עסקו בנושא השוויון בקבוצה .בניגוד לנשים
בקיבוץ הכללי ,שנאבקו על עיצוב צורת החיים הקיבוצית ,קיבלו הנשים בקיבוץ
הדתי את הדגם הקיבוצי כעובדה מוגמרת' :כך בונים את ארץ-ישראל' 476.בקיבוץ
הכללי היו מאבקים לשוויון ,אך הנשים בקיבוץ הדתי רצו בית ,משפחה וילדים .הן
קיבלו את הקשיים בהבנה ולא עסקו בסוגיית מעמד האישה' ,זה היה משהו עמוק
אצלן .הנשים לא היו מיליטנטיות'477.
עם זאת ,עזיבות לא היו בלתי שכיחות ,והנימוקים היו רבים :חוסר סיפוק בעבודה;
קושי לצאת להשתלמויות מקצועיות או רוחניות שיכלו לתרום להתפתחות האישית
של החברות; סיבות אישיות כגון רצון למצוא בן זוג; אי-השלמה עם החינוך
המשותף; חוסר סיפוק בשל ההדרה מחיי הציבור בקבוצה ועוד .החברות שנשארו
בקיבוצים ויתרו בעצם על שאיפותיהן הפרטיות לנוכח צורכי הקיום היום-יומיים
וצורכי הקבוצה478.
היו חברות שביקשו לחדש בתחום חיי הדת ,התרבות והלבוש ,ניסיונות שלא
הוכתרו תמיד בהצלחה אולם הם מעידים על תפיסה חדשה של נשיות .בעניין הלבוש
עמדת הנשים היא שהכריעה .אולם על פי רוב ,הנשים נטו לקבל את דעת הקיבוץ
ולהשלים עמה .המאבק להגשמת שאיפותיהן לא היה חלק מתפיסת עולמן של רוב
החברות.
המהפכה של חברות הקיבוץ הדתי התבטאה במרידה בשאיפות הוריהן על עתידן
ובהצטרפותן לקיבוץ ,סמל הציונות .את תרומתן למהפכה הציונית ראו בעשיית
הנדרש מהן גם אם מדובר היה בתפקידים מסורתיים .אמנם אין זו מסורת בית ההורים
שכן הן הצטרפו לצורת חיים חדשה .מעשיהן נועדו לסייע למפעל התחייה הלאומי
474למדן )לעיל ,הערה .(421
475ראיונות שערכתי עם הדסה בוכאסטר בתאריך ,16.9.1999ציפורה ביליג בתאריך .26.10.1999
476ראיונות שערכתי עם לילי אופנהיימר בתאריך ,2.1.2000טרודה כוכבא בתאריך ,16.9.1999
ולאה שדיאל בתאריך .26.10.1999
477ראיונות שערכתי עם טובה אילן בתאריך ,29.8.1999ציפורה ביליג בתאריך ,26.10.1999לילי
אופנהיימר ולאה שלמון בתאריך .2.1.2000בנות חברת הנוער ראו את החיים בקבוצה כאילו הם
מובנים מאליהם ולא פקפקו בדבר ,ראיונות שערכתי עם טובה דאובה ומזל אדלר בתאריך
.9.7.2000
478ד"ג )לעיל ,הערה ;(86דוד א' ,ישיבת המזכירות המורחבת ,19.12.1944 ,ארכיון הקבה"ד,
ג ;85-561שקולניק )לעיל ,הערה .(276
233